312 דירות במקום "בית ברכה": תוכנית התחדשות חדשה ביד אליהו
עיריית תל אביב-יפו והחברה העירונית עזרה וביצרון מקדמות תוכנית פינוי-בינוי ברחוב לה גווארדיה בשכונת יד אליהו, שבמסגרתה ייהרסו חמישה מבנים קיימים ויוקם מתחם מגורים מעורב שימושים ובו 312 יחידות דיור. על פי דיווח באתר מגדילים, גורמי המקצוע בעירייה ממליצים על הפקדת התוכנית, והיא צפויה לעלות לדיון בוועדה המקומית.
תוכנית "לה גווארדיה 22-14- בית ברכה" משתרעת על כ־12.3 דונם, בין רחוב לה גווארדיה, רחוב מרגולין, שדרות המעפילים וסביבת נתיבי איילון. במתחם קיימים כיום חמישה מבנים הכוללים יחד 207 יחידות דיור ומסחר. שלושה מהם משמשים את מוסד הדיור הקהילתי לקשישים "בית ברכה" וכוללים 165 יחידות קטנות בשטח ממוצע של כ־30 מ"ר.
במקום המבנים הקיימים מציעה התוכנית הקמת 312 דירות בבניינים בגובה 9 עד 17 קומות, לצד שטחי מסחר ותעסוקה, שטחי ציבור בנויים ומגרש למבנים ומוסדות ציבור. חלק מהדירות יוקצה לדיור בהישג יד במחיר מופחת, בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה. התוכנית כוללת גם הרחבה של שדרות המעפילים והסדרת זכויות מעבר במתחם.
הבינוי מתוכנן במספר טיפוסים בהתאם לאופי רחוב לה גווארדיה ולמיקומו של המתחם בסמוך לנתיבי איילון: מגדל מעורב שימושים בן 17 קומות בסמוך לאיילון, בנייה מרקמית בת תשע קומות לאורך לה גווארדיה ומבנה מדורג בגובה 11 ו־13 קומות בפינת שדרות המעפילים. התכנון כולל גם חזית רחוב מסחרית עם קולונדה, כחלק מהכוונה ליצור מרחב עירוני פעיל יותר לאורך הציר. עורכת התוכנית הראשית היא אדריכלית מיכל יוקלה, מסטודיו מיא.
מרכיב מרכזי בתוכנית הוא פינוי "בית ברכה". פעילות המוסד לא תופסק עם קידום הפרויקט, אלא תועתק למבנה חדש המתוכנן עבורו בתחומי בית החולים רעות בשדה דב. על פי התוכנית, הריסת המבנים שבהם פועל כיום בית ברכה תתאפשר רק לאחר השלמת המבנה החדש והעברת הפעילות אליו- תנאי שנועד להבטיח רציפות עבור הדיירים.
המשמעות לענף:
התוכנית היא חלק מהשינוי הרחב שעובר ציר לה גווארדיה, מאזור המאופיין בשיכונים ותיקים למרחב עירוני צפוף ומעורב שימושים. מיקומו של המתחם בסמיכות לנתיבי איילון, לצד שילוב מגורים, מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור, מאפשר הגדלת צפיפות משמעותית- מ־207 יחידות קיימות ל־312 יחידות- אך ללא מכפילי הבנייה הגבוהים המאפיינים חלק מפרויקטי הפינוי-בינוי הפרטיים. העובדה שהעירייה ועזרה וביצרון מקדמות את התוכנית, ושחלק ניכר מהמתחם משמש כיום לדיור קהילתי לקשישים, הופכת אותה גם לפרויקט בעל מורכבות ציבורית ותכנונית חריגה יחסית.
