קרקעות שדה התעופה בהרצליה ייבדקו לאיתור חומרים מזהמים

במשרד להגנת הסביבה מודים שהבדיקות שבוצעו בקרקעות שדה דב לא כללו קבוצת כימיקלים עמידה ומסוכנת. מדובר בתרכובות PFAS עמידים במיוחד המכונים לעיתים "כימיקלים נצחיים". חומרים אלה אינם מתפרקים והם נוטים להצטבר בקרקע, במי התהום ובגוף האדם. הם מסוגלים לנדוד למרחקים גם שנים לאחר השימוש בהם. החומר האמור היה נפוץ בעיקר בקצף כיבוי אש בשדות תעופה ובמתקנים ביטחוניים. בשנים האחרונות נקשרו כימיקלים אלה לסיכונים סביבתיים ובריאותיים כמו פגיעה במערכת החיסון, הפרעות הורמונליות ועלייה בסיכון לחלות בסרטן. כאשר בוצעה חקירת הקרקע בשדה דב ושיקומה בשנים 2023-2020 ע"י המשרד להגנת הסביבה, לא נבדקו החומרים האמורים, שהם כאמור, מסוגי הזיהום המשמעותיים ביותר באתרים ששימשו כשדות תעופה. עתה מדובר על בדיקת שדה התעופה בהרצליה, שלאחרונה שווקו בו קרקעות ב־8 מכרזים לבניית 991 מתוך 1,940 דירות מתוכננות, תמורת 1.35 מיליארד שקל כולל הוצאות פיתוח, המשקפים מחיר של 1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה. כפי שכבר מסרנו, היזמים הזוכים במכרזים הם אפריקה מגורים, קבוצת אביב, רמי שבירו, גיא ודורון לוי, אביסרור משה, רייסדור וצמח המרמן. מתחם שדה התעופה משתרע על 176 דונם והוא אמור להתפנות באוגוסט 2027, אך לא ברור לאן הוא יועתק. רשות המים ביצעה את הבדיקות בשדה דב וכן בשדה התעופה של הרצליה ב־2020, ובחלק מהשטח נמצאו תרכובות PFAS בריכוזים החורגים מהתקן למי שתייה, אך מדובר בחריגות לא גבוהות. עתה נדרש גיבוש רגולציה ותנאים חדשים לבדיקות הקרקע. הגורמים המקצועיים עדיין לומדים את היקף התופעה וממתינים לתוצאות נוספות כדי להבין איך יש לטפל בזיהום ומה המשמעות הכלכלית והתכנונית שלו. יש לציין שהימצאות של תרכובות PFAS נפוצה ברחבי העולם ומעכבת פרויקטי בנייה רבים בעולם. בהולנד ההתמודדות עם PFAS היא אחד הגורמים המשמעותיים למשבר הנדל"ן במדינה.