פעילות מתקני זיקוק הנפט במפרץ חיפה חושפת את תושבי האזור לסיכונים רציניים של זיהום פוטנציאלי בעת מלחמה

מתחם בתי הזיקוק בחיפה ספג שוב פגיעה משמעותית מטיל איראני. המדינה תלויה לחלוטין במספר סוגי דלק על מנת לספק לעצמה ביטחון אנרגטי, אך במקרה של פגיעה במתקני האחסון שלהם, נחשפים התושבים להשלכות הסביבתיות החמורות של זיהום פוטנציאלי.

הואיל ואין פתרון מדיני לסכסוכים האזוריים, ימשיכו מתקני הנפט, שהם מקור אספקה חיוני למשק, להוות מטרה לירי טילים. בז"ן מספקת כ־45% מהדלקים של משק האנרגיה ובהם סולר, בנזין, דלק סילוני, בעיקר עבור חיל האוויר. מדובר באחד האתרים הרגישים והפגיעים ביותר בארץ. הנזק שנגרם לבז"ן ביוני 2025 הוערך ב־200 מיליון דולר, ורק לאחרונה היא חזרה להיקפי הפעילות שהיו לפני המתקפה הקודמת.

בהתאם להחלטות ממשלה, ועל בסיס תוכנית מתאר שאושרה במועצה הארצית, אמור מתחם בתי הזיקוק להתפנות בשנים הקרובות, ואז תעבור ישראל להתבסס על יבוא תזקיקים ולא על הפקתם בבתי זיקוק מקומיים. בתעשיית הנפט המקומית, מנסים למנוע את מימוש ההחלטה בנימוק של חיוניותם של בתי הזיקוק במיוחד בעת מלחמה. אך פעילותם חושפת את תושבי חיפה והאזור לסיכונים רציניים לנוכח הריכוז של המזהמים הנפלטים מהמתקנים בעת פגיעה.

יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה וסגן ראש העיר חיפה, אביהו האן, אומר שהאויבים שלנו הבינו שהם יכולים לפגוע בבז"ן, ולכן צריך להשתחרר מנקודת כשל זו. צריך לדאוג ליתירות באמצעות ייבוא דלקים נקיים ואחסונם במספר אתרים, שכן פגיעות נוספות בבז"ן עלולות לגרום לתוצאות קשות יותר.

מתחם בתי הזיקוק בחיפה אינו היחיד המהווה סיכון סביבתי, שכן באזור יש מכלי דלק נוספים וכן מכלי אמוניה. גם באשדוד ובאשקלון המצב דומה. בערים אלה נמצאים בית זיקוק ומתחמי אחסון דלק של 2 חברות ממשלתיות ובאילת יש מתקן אחסון נוסף.

צפריר רינת, מציין ב"הארץ" שסיכון נוסף המגיע מנוכחות של מכליות נפט סמוך לחופי ישראל בעת מלחמה. זיהום נפט שייגרם מפגיעה במכלית כזאת יגרור נזק אדיר לחופי המדינה. לפיכך, היה צריך לבחון אפשרויות של הכנסת מכליות קטנות יותר לתוך הנמל, שכן במקרה של פגיעה במכלית קטנה שנמצאת בנמל, ניתן יהיה להשתלט מהר יותר על הנזקים ולמנוע את התפשטות הזיהום. רינת מציין שדי בפגיעה אחת משמעותית במתקני הזיקוק, כדי להשביתם לפרק זמן משמעותי. לעומת זאת, באמצעות פיזור מתקנים הקולטים תזקיקים באמצעות יבוא, תוכל פעילותם להימשך גם במקרה של פגיעה באתר אחר, וניתן יהיה לטפל בנזקים הסביבתיים מהר יותר.

מאידך, ככל שישראל תגדיל את היקף ייצור החשמל באמצעות השמש ואת היקף אגירתו, תפחת התלות בייבוא דלקים. אפשרות זו יכולה לצמצם את התלות בדלק מזהם המיועד לתחבורה, לפעילות תעשייתית ולייצור חשמל. מדינות לא מעטות הצליחו לצמצם את התלות האסטרטגית בדלק המבוסס על נפט באמצעות שימוש נרחב באנרגיות מתחדשות.