עיריית חיפה מפסידה 33.4 מיליון שקל בשנה בשל פטור מארנונה למבנים נטושים

בחיפה יש 564 מבנים נטושים הפטורים מארנונה ועלות הטיפול במפגעים הנגרמים מהם מגולגלת על הציבור, כך מדווח אמיתי גזית ב"כלכליסט". עיריית חיפה מפסידה מדי שנה 33.4 מיליון שקל בשל הפטור מארנונה שניתן ל־564 מבנים נטושים, שרק 70 מהם נמצאים בהליך שיקום. 404 מבנים נטושים חלקית, אך ברובם לא מקודם הליך שיקום משמעותי. 90 מבנים נטושים ללא הליך שיקום בעתיד הנראה לעין.

בוועדת הכספים של הכנסת ידונו בתיקון לחוק שיקצר בצורה משמעותית את תקופת הפטור מתשלום ארנונה ויאפשר לרשויות המקומיות לגבות ארנונה מבעלי נכסים נטושים. ברחבי הארץ יש כ־20,000 מבנים נטושים הנהנים מפטור בהיקף של 190 מיליון שקל בשנה. החוק קיים מימי המנדט הבריטי. המטרה היא לתמרץ את בעלי הנכסים לשקם את המבנים או למכור אותם.

עפ"י התיקון לחוק ניתן לקבל פטור מארנונה למשך שנתיים מהיום שבו הוכרז הנכס כלא ראוי לשימוש. לאחר שנתיים ולאורך 8 שנים יידרש בעל הנכס לשלם ארנונה כאילו הנכס אינו נטוש.

בעיריית חיפה הוקמה לפני שנתיים מחלקה להחייאת מבנים נטושים, בראשות ויטלי דובוב דותן, שהוא כלכלן אורבני ומתכנן ערים המשלים בימים אלה דוקטורט, שבו הוא בוחן איך רשויות מקומיות יכולות להתמודד עם תופעת המבנים הנטושים. הבעיה, לדבריו, היא שהחוק אינו מספק להן כלים להתמודד עם התופעה. המצב בארץ חמור מפני שהפטור מהווה תמריץ כלכלי להשאיר את הנכס נטוש, בעוד שבעולם המערבי ממריצים להחיות את הנכסים הנטושים מפני שככל שעוברות השנים, הארנונה גדלה והולכת.

דובוב דותן מביא כדוגמה את מבנה התחנה המרכזית בבת גלים בחיפה שבבעלות נצבא, שנטוש מאז 2003. העירייה מפסידה מדי שנה 5.7 מיליון שקל מפני שאינה גובה את הארנונה שנכס כזה אמור לשלם. נצבא מקדמת בשנים האחרונות תוכנית להסבת הבניין למלון ולבניית 1,800 דירות על השטח. לאחר האכלוס יניבו הבניינים החדשים לעירייה מיליוני שקלים בשנה שאותם לא גבתה במשך שני עשורים.