סערה סביב תקני זיהום הקרקע: המשרד להגנת הסביבה הקפיא ערכי סף חדשים ל־PFAS

עימות חריף מתפתח בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד הבריאות ורשות המים סביב תקני זיהום קרקע חדשים לתרכובות PFAS -חומרים המכונים בעולם "כימיקלי נצח" בשל עמידותם הגבוהה והקושי לפרקם בסביבה.

על פי פרסום בכלכליסט, המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה ערכי סף חדשים לשיקום קרקעות מזוהמות ב־, PFAS בעקבות גילויי זיהום בקרקע ובמי התהום באזור שדה דב בתל אביב. אלא שכעת מתברר כי התקנים החדשים עוררו התנגדות מצד רשות המים ומשרד הבריאות, ובעקבות כך הוקפא השימוש בהם עד לגיבוש מתודולוגיה מוסכמת.

לפי הדיווח, ערכי הסף החדשים היו מקלים משמעותית ביחס לערכים הקודמים, ולמעשה היו מאפשרים להגדיר חלק מהקרקעות שנחשבו בעבר מזוהמות כ"נקיות". במקביל צומצמה רשימת התרכובות המחייבות טיפול מ־31 ל־4 בלבד.

בענף הנדל"ן והתשתיות עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות, שכן לסוגיית זיהומי הקרקע יש השפעה ישירה על קידום פרויקטים גדולים, הליכי שיווק קרקע, היתרי בנייה ועלויות פיתוח- במיוחד בפרויקטי התחדשות עירונית ובמתחמי תעשייה ותשתיות לשעבר.

הפרשה נוגעת בין היתר לשטחי שדה דב, שבהם אותרו מזהמי PFAS שמקורם, לפי ההערכות, בקצפי כיבוי אש ששימשו לאורך השנים בפעילות תעופתית. תרכובות PFAS משמשות בין היתר בתעשיות הכימיה, בציפויי טפלון, באריזות מזון ובחומרים דוחי מים ושמן, ומחקרים שונים בעולם קשרו חשיפה אליהן לפגיעה במערכת החיסון, מחלות כבד, בעיות פוריות וסוגי סרטן שונים.

לפי הפרסום, העבודה שעל בסיסה נקבעו ערכי הסף החדשים בוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה על ידי חברות ייעוץ חיצוניות, כאשר חלק מהמחקרים שעליהם הסתמכה העבודה נכתבו על ידי חוקרים ועובדים הקשורים בעבר לחברת דופונט- אחת החברות המרכזיות בעולם בתחום תרכובות ה־ PFASשנגדה הוגשו בארה"ב אלפי תביעות סביבתיות ובריאותיות.

רשות המים ומשרד הבריאות הודיעו כי אינם מקבלים את המתודולוגיה ששימשה לקביעת הערכים החדשים, וביקשו לגבש מודל מוסכם שיבטיח הגנה על מקורות המים ועל בריאות הציבור. עד להשלמת ההליך, נקבע כי פינוי קרקעות החשודות בזיהום PFAS יתבצע רק לאחר התייעצות עם רשות המים, ולא יינתנו אישורי סיום פעילות באתרים מזוהמים עד לעדכון התקנים.

בענף מעריכים כי אי־הוודאות הרגולטורית עלולה להוביל לעיכובים בפרויקטי תשתית ונדל"ן, בעיקר באתרים שבהם נדרשות בדיקות קרקע, שיקום סביבתי או עבודות חפירה נרחבות. גורמים מקצועיים מציינים כי כל שינוי בערכי הסף עשוי להשפיע באופן ישיר על עלויות פינוי הקרקע, היקף הקרקע שתוגדר מזוהמת ולוחות הזמנים לקבלת היתרים.

במקביל, בישראל הולכת ומתחזקת המגמה של החמרת הפיקוח על זיהומי קרקע ומי תהום, בדומה לרגולציה המתפתחת בארה"ב ובאירופה, במיוחד באזורים שבהם מתוכננים פרויקטי מגורים, מסחר ותשתיות בהיקפים גדולים.