מתי אי חובת הגילוי של רשות ציבורית מזכה בפיצוי מציע במכרז

בתיק ת"א 39007-04-22 חב' יהלום תחבורה בע"מ נ' מדינת ישראל- משרד התחבורה, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי העובדה שבעיר נתניה הסכם היסטורי, בו ניתן לעשות מנוי חודשי בתעריף מופחת ואשר לא ניתן לכבדו במכשיר התיקוף של חב' יהלום תחבורה בע"מ (התובעת)- מהווה מידע מהותי ומרכזי אשר היה מצופה כי יצוין בהוראות המכרז. בהיעדר האמור בהוראות המכרז, ולו בדרך של מחדל, מצג שווא רשלני, אשר בגינו יש לחייב את משרד התחבורה (הנתבע) בחלק מנזק חב' יהלום תחבורה. משרד התחבורה הוא מנסח המכרז, המלווה שלו וגם מחוקקת המשנה של צווי הפיקוח, ממילא מצופה ממנו גילוי רחב וברור של כל מידע מהותי אשר יכול להשפיע על מי שמשתתף במכרז ובהמשך זוכה וחותם על הסכם עמו. משרד התחבורה לא הסתיר באופן מכוון את המידע, אלא שמדובר ברשלנות בבחינת הדברים והדבר גרר מצג שווא רשלני, בדרך של אי ציונו.

בית המשפט המחוזי בירושלים, פילח את טענות חב' יהלום תחבורה והבחין בצורה חדה בין אחריותו של מציע לבצע בדיקות מקדמיות לבין חובת הגילוי המוטלת על הרשות הציבורית: אחריות המציע לבדיקת כדאיות ואישורים: בית המשפט דחה את טענות חב' יהלום תחבורה בנוגע לקשיים בקבלת אישורי תחנות קצה מהרשויות המקומיות (כגון הרצליה וטייבה) ובנוגע לפערי תעריפים מול קווי אוטובוס מקבילים. נקבע כי לפי תנאי המכרז, האחריות להשגת אישורי הרשויות ולהערכת הכדאיות הכלכלית חלה באופן בלעדי על המציע. ככל שהמציע טעה בחישוביו או נמנע משאלות הבהרה, מדובר ב"טעות בכדאיות העסקה" שאין להלין בגינה על הרשות. מצג שווא רשלני של הרשות: מנגד, בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את טענת חב' יהלום תחבורה בעניין כשל במערכת התיקוף ("רב-קו"). התברר כי בעיר נתניה היה קיים הסכם היסטורי של חברת "אגד תעבורה" שאיפשר מנוי מוזל, אשר מכשיר התיקוף של חב' יהלום תחבורה לא יכול היה לכבד. מידע קריטי זה לא צוין במסמכי המכרז. בית המשפט המחוזי קבע כי משרד התחבורה, כעורך המכרז והרגולטור, חב בחובת גילוי רחבה וברורה של כל מידע מהותי העלול להשפיע על המשתתפים. אי-ציון ההסדר ההיסטורי עולה כדי מצג שווא רשלני במחדל, אשר גרם לחלק מנזקי חב' יהלום תחבורה, ולהלן- "חובות הגילוי הן חלק בלתי נפרד מן השלב הטרום חוזי, והן אף חלות ביתר שאת בהליך של מכרז ציבורי" "וגם במקרים מסוימים, כאשר הדבר מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה, אי גילוי יחשב כהפרת חובת תום הלב אף אם הצד השני יכול היה לגלות את המידע בעצמו". כתוצאה מכך, חויב משרד התחבורה לשלם לחב' יהלום תחבורה פיצוי בסך 1.6 מיליון ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות.