מספר התחלות הבנייה שנה לפני פרוץ המלחמה היה 74,000 דירות ובספטמבר 2025 עלה המספר ל-81,000 וזאת למרות המחסור בכו"א בענף הבנייה

הנתונים לפיהם בספטמבר 2025 הגיע מספר התחלות הבנייה ל־81,000 לעומת 74,000 שנה לפני פרוץ המלחמה, מעלה את השאלה אם באמת קיים מחסור בכוח אדם בענף הבנייה. התשובה לכך היא שמדובר בהתאוששות מרשימה בענף, אך היא מושגת באמצעות עקיפת מדיניות הממשלה, לפיה קיים איסור על כניסת עובדים פלסטינים לעבודה בישראל.

ההערכות הן שמספר השוהים הבלתי חוקיים נע בין 50,000 ל־150,000 שוהים בלתי חוקיים. שחלקם נכנסים מדי יום בפרצות בגדר. נשיא התאחדות הקבלנים, בוני הארץ, רוני בריק, מעריך שבענף מועסקים 50,000 שב"חים.

במערכת הביטחון מעריכים שמדובר ב־70,000 ולפי מקור ביטחוני אחר מדובר ב־150,000. כיום, שנתיים ו־4 חודשים מתחילת המלחמה, מספר העובדים בענף הבנייה דומה לרמתו מלפני המלחמה. לפי נתוני בנק ישראל והלמ"ס, מספר המועסקים בענף הבנייה הגיע ברבעון השלישי של 2025 ל־366,000 לעומת 364,000 ברבעון השלישי של 2023.

המשמעות היא שנכנסו לענף כ־54,000 עובדים ישראלים. שלא עבדו בענף לפני המלחמה. מדובר בעיקר בערבים ישראלים וגם מעט חרדים. ההבדל הוא בתמהיל: יותר עובדים זרים, יותר עובדים ישראלים והרבה פחות עובדים פלסטינים.

סמי פרץ שואל בדה מרקר איך גדלה התפוקה של הענף שהתמודד עם מחסור בעובדים ובחומרי גלם. ההסבר הוא שהתפוקה של העובדים הזרים גבוהה מזו של העובדים הפלסטינים שהועסקו בענף. הם עובדים יותר שעות, מתגוררים סמוך לאתרי הבנייה ולא מבזבזים זמן במחסומים והם ברובם עובדים מיומנים וחרוצים.

לדברי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר, הנתון החשוב לענף הבנייה הוא גמר הבנייה שבו רואים עלייה. מספר הדירות שבנייתן הסתיימה בספטמבר 2025 הגיע ל־58,000 כמו לפני המלחמה. מדובר בהישג משמעותי לענף הבנייה, שמשקלו בתוצר הוא 5% ויש לו השפעה נרחבת על ענפים אחרים. מדובר בשימור היצע גבוה של דירות לאחר שנים של מחסור שהביא לעליית מחירים, אך הוא מושג למרות המדיניות של הממשלה לאסור כניסת עובדי בניין פלסטינים.