מהם שני החריגים לכלל לפיהם יתערב בית המשפט בחילוט ערבות

בתיק רע"א 79551-06-26 סוסיאדד אספנולה דה מונטאיס אינדסטריאלס אס.איי נ' רכבת ישראל בע"מ, בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור (בר"ע) על החלטת בית המשפט המחוזי בגדרה. נדחתה בקשת חב' סוסיאדד אספנולה דה מונטאיס אינדסטריאלס אס. איי בע"מ (חב' סוסיאדד) למתן צו למניעת מימושן של 10 ערבויות בנקאיות בסך נומינלי מצטבר של 49,759,737 ש"ח, על-ידי רכבת ישראל בע"מ (רכבת); וכן נדחתה הבקשה למתן צו הצהרתי לפיו הודעת הרכבת על ביטול ההסכם בין הצדדים, בוצעה שלא כדין.

חב' סוסיאדד, זכתה בשנת 2015 במכרז שפרסמה הרכבת לטובת פרויקט המרת מערכת הנעת הרכבות להנעה חשמלית. תקציב הפרויקט נאמד על כ־1 מיליארד ש"ח, וכלל חשמול של כ־420 ק"מ של מסילות רכבת לצד משימות תשתית נוספות.

עיקר העובדות הרלוונטיות לענייננו, עוסקות בהודעת ביטול ההסכם שנמסרה מטעם הרכבת לחב' סוסיאדד ביום 20.5.26, ולצידה הודעה על מימוש הערבויות. כתוצאה מכך, הגישה חב' סוסיאדד כתב תביעה, כשלצידו בקשה למתן צו מניעה זמני וארעי לאיסור חילוט הערבויות על-ידי הרכבת, ולמתן צו הצהרתי הקובע כי הודעת הביטול אינה כדין. עוד באותו היום נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, באופן חלקי, וניתן על-ידו צו ארעי לעיכוב ביצוע חילוט הערבויות. זאת, מפאת גובה התשלום ודחיפות העניין, ובשים לב לכך שמדובר בהסכם מורכב לביצוע פרויקט לאורך שנים רבות, כך שדומה כי עיכוב ביצוע למשך ימים ספורים לא יסב נזק בלתי הפיך לרכבת.

בדיון שהתקיים בביהמ"ש המחוזי, עמדה חב' סוסיאדד על טענותיה, תוך הדגשת הבהילות העולה מהודעת הביטול שהוגשה בערב חג שבועות, וטענה כי מדובר בחוסר תום לב. הרכבת מצדה טענה כי חב' סוסיאדד פעלה בחוסר ניקיון כפיים והסתירה פרטים מהליך נוסף שמתנהל בספרד. לצד זאת, עמדה הרכבת על כך שמדובר בערבויות בנקאיות עצמאיות שאינן מותנות ולפי הפסיקה אינן דורשות כל ביסוס נוסף. לבסוף, נטען כי חב' סוסיאדד קיבלה מהרכבת התראות מוקדמות בדבר ביטול ההסכם וחילוט הערבויות.

ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה בקבעו: כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים הקשורים לסעדים זמניים, וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות מסוג זה, למעט במקרים חריגים. כלל זה נובע מהיכרותה של הערכאה הדיונית עם פרטי המקרה, והוא מתעצם מקום בו אותה ערכאה קיימה דיון בעניינם של הצדדים והתרשמה מהם באופן ישיר. המקרה דנן אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. בבחינת בקשה למתן סעד זמני על ביהמ"ש לבחון שני שיקולים עיקריים: סיכויי התביעה להתקבל ומאזן הנוחות. בין השניים מתקיים קשר של "מקבילית כוחות", כשהבכורה מוקנית, ככלל, למאזן הנוחות. במקרה הנדון לא נמצא כי נפל פגם בדרך הילוכו של ביהמ"ש וביישום אמות המידה על נסיבות העניין.

אשר למאזן הנוחות. בימ"ש המחוזי קבע כי בשלב זה, לא הוכח כי ייגרם לחב' סוסיאדד נזק בלתי הפיך, ובמידת הצורך ניתן יהיה לפצותה בגין הנזק שייגרם לה. כך גם מן החומר שהונח לפני ביהמ"ש העליון, לא נמצא, בשלב זה, כי חב' סוסיאדד הרימה את הנטל הנדרש על מנת למנוע את מימוש הערבות. הפגיעה הכלכלית, על-אף שכמובן קיימת, אינה מהווה תנאי מספיק לעיכוב ביצוע החילוט, וזאת אף לו הייתה המבקשת מוכיחה סיכון ממשי לקריסה כלכלית וכניסה להליכי חדל"פ. ממילא חשש כאמור לא הוכח.

אשר לסיכויי התביעה. טענות הצדדים והמחלוקות הרבות שביניהם מצריכות בירור יסודי, שמאיין את האפשרות להעריך כבר בשלב מקדמי זה את סיכויי ההליך. במצב הדברים, ומול השלב בו מצוי ההליך העיקרי, לא נמצא מקום להתערב בקביעות אלו. זאת במיוחד מקום בו התקיימו לפני בימ"ש קמא שני דיונים ובימ"ש קמא התרשם באופן בלתי אמצעי מהצדדים. כאמור, בין הצדדים קיימות מחלוקות רבות, עובדתיות ופרשניות, המצריכות בירור עובדתי נרחב, שנכון שייערך בערכאה הדיונית בבוא העת.

מעמדן הייחודי של ערבויות בנקאיות אוטונומיות הוכר והודגש בפסיקה לא אחת. מעמד זה בא לידי ביטוי בעקרון העצמאות, הקובע כי מדובר בחיוב בלתי תלוי בעסקה המקורית, שמימושו אינו כרוך בהכרעה במחלוקת המרכזית. מעמד זה נועד לאפשר בראש ובראשונה ודאות ויציבות, וביהמ"ש ימעט מלאסור על חילוט הערבות. אכן, לכלל לפיו לא יתערב ביהמ"ש בחילוט ערבויות קיימים שני חריגים: הראשון הוא "חריג המרמה", השני הוא "נסיבות מיוחדות". החריג הראשון שמור למקרים קיצוניים של מרמה הכוללת התנהגות חמורה במיוחד, והחריג השני עוסק גם הוא בהתנהגות חמורה, וגם בו יעשה שימוש במשורה. ביהמ"ש המחוזי קבע כי בשלב זה לא הוכח ולו בראשית ראיה קיום מעשה מרמה חמור מצד המשיבה, וכי לא קיימת אינדיקציה לפיה חילוט הערבות נובע ממניעים בלתי לגיטימיים. ואכן, גם לו הוכח כי נפל פגם בהתנהלות המשיבה, לא הוכח כי מדובר בחוסר תום לב העומד ברף הנדרש להתערבות בחילוט ערבויות.

אשר לטענת חב' סוסיאדד, לפיה מדובר בערבות ייעודית הנוגעת לציוד. דומה כי הצדדים חלוקים ביחס לשאלה זו, ואופן בו יש לפרש את ההסכם ביניהם. באין אפשרות להכריע בשלב זה במחלוקת הרחבה בין הצדדים, נדרש ביהמ"ש המחוזי לנוסח הערבויות כלשונן, וקבע כי זה מעיד על אופי הערבויות כערבויות בנקאיות אוטונומיות, ובהתאם הכריע ע"פ אמות המידה שנקבעו לכך. גם בכך לא נמצא להתערב, בהעדר כל יתרון לערכאת הערעור אל מול הערכאה הדיונית, ותוך שהשגות הצדדים שמורות להם כחלק מההליך העיקרי. על אף שהבר"ע לא דנה בפירוט בהחלטה שלא להוציא צו עשה בעניין הודעת הביטול, יובהר כי גם בהחלטה זו לא נמצא להתערב. ההכרעה בדבר תוקף הודעת הביטול תתברר כחלק מההליך העיקרי.

**מובא לעיל מידע כללי בלבד אשר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי **

עוה"ד שי דדוש, מגשר, נוטריון ובעליו של משרד עוה"ד דדוש ושות'

רח' התוכנה 7 כפר-סבא, טל': 09-767-7040

office@dadosh-law.co.il ; www.dadosh-law.co.il