מהם התנאים בהם בית המשפט יעתר לבקשה למתן צו זמני מאת עו"ד שי דדוש

בתיק  רע"א  8937-12-25  אורלנדו  נדל"ן  המאירי  19 ירושלים בע"מ נ' חיים יהודה אפרים ואח' קבע בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, שסעד זמני נועד ככלל לשרת את הסעד העיקרי בתביעה או את קיומו התקין של ההליך. דהיינו, ביהמ"ש רשאי להורות על מתן סעד זמני- ובפרט צו מניעה זמני- רק כשקיימת זיקה בין הסעד הזמני המבוקש ובין ההליך העיקרי (או לצורך ביצועו התקין של ההליך עצמו). מנגד, אם הסעד הזמני אינו משרת את הסעד העיקרי (ואף לא נועד לאפשר את קיומו התקין של ההליך), אין בד"כ מקום להיעתר לבקשה ולתת את אותו סעד.

לביהמ"ש העליון הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 32392-04-25, בה הורה בית המשפט על מתן צווי מניעה זמניים.

הרקע לבקשה: חיים יהודה אפרים ואח' (המשיבים) הם חלק מבעלי הזכויות בבניין שברחוב המאירי 19 בירושלים (הבנין), אשר התקשרו בשנת 2018 בהסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38 עם חב' אורלנדו נדל"ן המאירי 19 ירושלים בע"מ (המבקשת)- חברה יזמית ייעודית שהוקמה לצורך ביצוע הפרויקט מושא התיק. מדברי הצדדים עולה כי ההסכם מקנה למבקשת זכות לבניית 10 דירות בבנין שייבנו מעל הבנין הקיים; וכן זכות לבניית שתי דירות גן בקומת הקרקע של הבנין. כמו כן, ההסכם מחייב את המבקשת, בין היתר, לבנות עבור בעלי הזכויות בבניין מחסנים וחדר עגלות בקומת הקרקע.

המשיבים ו־8 תובעים נוספים הגישו תביעה נגד המבקשת ונתבעות נוספות, בטענה כי היא מפרה את התחייבויותיה ע"פ ההסכם. בבקשה לסעד זמני נטען כי למשיבים התגלה שהמבקשת הגישה בקשה להיתר שינויים של התב"ע, בה היא ביקשה לבטל את המחסנים שהיו אמורים להיבנות בצדו המזרחי של הבניין. גם נטען כי המבקשת מקימה תשתית לבניית דירות הגן ואף מספחת שטחים מהרכוש המשותף במטרה להצמידם כגינות לדירות אלה. כל האמור נעשה שלא על דעת המשיבים ובניגוד להסכם, בו נקבע כי שטחן של דירות הגן ייקבע רק לאחר שהדיירים יקבלו את כל המחסנים ואת חדר העגלות, בגודלם כפי שהוא נקבע בהסכם. המשיבים טענו כי בפעולות אלה מביאה המבקשת לצמצום מספר המחסנים ושטחם, וכן לצמצום השטחים המשותפים- תוך הפרת הוראות ההסכם. הבר"ע היא על החלטת ביהמ"ש המחוזי בה הורה על מתן סעד זמני בעל שלושה ראשים: א. איסור על ביצוע עבודות בנייה של דירת גן או הכנה לה בקומת הקרקע ב. איסור על עריכת עסקה למכירת דירת גן בבניין ג. ואיסור על הגשת בקשה לשינוי תב"ע לבניית דירת גן בקומת הקרקע. ביהמ"ש העליון דן בבקשה כבערעור וקיבל את הערעור באופן חלקי:

בכתב התביעה עתרו המשיבים לסעדים משלושה סוגים, כפי שפורטו לעיל. באשר למחסנים- אין לקבל את טענת המשיבים כי קיימת זיקה מספקת בין הסעד הכספי ובין צווי המניעה הזמניים המבוקשים. כך, אי-מתן הצווים הזמניים לא יגרום להכבדה על ביצוע פסק הדין בנושא זה; ואין למעשה קשר ענייני בין הסעד הכספי העיקרי לצווי המניעה הזמניים המבוקשים. גם אם נניח כי התביעה בעניין המחסנים תתקבל במלואה- התוצאה תהיה שהמבקשת תחויב בתשלום פיצוי למשיבים. אך לצד החיוב הכספי לא תוטל על המבקשת כל מגבלה נוספת ביחס לבנייה בקומת הקרקע. הפיצוי יועבר למשיבים בלא "הוראות שימוש". זאת מאחר שהסעדים שפורטו בכתב התביעה אינם מתייחסים במישרין להקמת המחסנים, וממילא לא להקמתם בשטח מסוים- אלא רק לתשלום הערך הכספי. אכן, דומה כי התקנות החדשות הרחיבו את מטרת הסעד הזמני בהשוואה לתקנות הישנות- בכך שהוסיפו כי הסעד הזמני נועד להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך. בספרות נשמעה העמדה כי יש בכך כדי להקל בדרישה לזיקה ישירה בין הסעד הזמני לבין הסעד העיקרי, כך שביהמ"ש רשאי ליתן סעד זמני גם אם הסעד הזמני אינו נחוץ ישירות לצורך ביצוע ויישום פסק הדין, אלא על מנת להבטיח זכות הנגזרת מהסעד המבוקש בכתב התביעה. מבלי לטעת מסמרות ביחס לעמדה עקרונית זו, לא נמצא כי יש בה כדי לשנות מהמסקנה דנן ככל שמדובר במחסנים. הסעד הזמני המבוקש לגבי המחסנים במקרה דנן אינו משרת גם "זכות הנגזרת" מהסעד הכספי המבוקש בכתב התביעה. אכן, חלק מהפיצוי שנתבע נועד, מנקודת המבט של המשיבים- לבניית המחסנים; אולם אין הכרח כי זה אכן יהיה ייעודו (כשבפועל יהיו המשיבים חופשיים לעשות בכסף ככל שימצאו לנכון). יתרה מכך, בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לשטח המחסנים שהמשיבים זכאים להם ומיקומם בבניין. לכן גם אם ייפסק לזכותם פיצוי לצורך בנייתם, ייתכן כי הסכום שייפסק ייקבע דווקא בהתאם לגישת המבקשת לגבי שטח המחסנים. במילים אחרות, ייתכן שביהמ"ש יקבל את עמדת המבקשת במחלוקת הקניינית ובכל זאת יפסוק פיצוי לזכות המשיבים. שונים הם פני הדברים ביחס לצו המניעה הזמני שהתבקש בעניין חדר העגלות. זאת מאחר שביחס לחדר העגלות אכן התבקש בכתב התביעה באופן מפורש צו עשה לבנייתו- ולא סעד כספי בלבד. על כן, הסעד הזמני שנועד להבטיח כי השטח שמיועד לחדר העגלות ע"פ ההסכם לא יוקצה לטובת בניית דירות הגן- הוא אכן נחוץ על מנת שלא להכביד על ביצוע פסק הדין ולאפשר את קיומו אם טענות המשיבים יתקבלו. אם כן, צווי המניעה הזמניים שניתנו בהחלטת בימ"ש קמא יבוטלו. תחתיהם, ניתן בזאת סעד זמני שלפיו המבקשת לא תבצע כל בנייה של דירה או הכנה לדירה בשטח שמיועד לשמש ע"פ היתר הבנייה כחדר עגלות בקומת הקרקע בבניין; המבקשת לא תגיש בקשה לשינוי תב"ע לבניית דירת גן בשטח חדר העגלות; ולא תערוך כל עסקה למכירת דירת גן בשטח חדר העגלות.

חוק כתבות עו"ד שי דדוש משפט
0 תגובות לכתבה