מדד המחירים לצרכן ירד במאי ב-0.3%

מנתוני הלמ"ס עולה שמדד המחירים לצרכן במאי ירד ב־0.3% כמו בתקופה המקבילה אשתקד. האינפלציה נותרה על 1.9%. מדד מחירי הדירות ירד ב־0.3% בחודשים מרץ-אפריל. מדובר בירידה שנתית של 1.3%. במרץ-אפריל נרשמו ירידות מחירים ברוב המחוזות למעט מחוזות ת"א והמרכז. מחירי הדירות החדשות ירדו בחודשים האמורים ב־0.1%, אך בחישוב שנתי מדובר בירידה חדה של 3.9%. מדד מחירי הקרקעות לבנייה למגורים ירד ב־2025 ב־4.9% לעומת 2024. בנוסף, עלה במאי מדד התשומות, המשקף את עלות הבנייה למגורים, ב־0.6% ולעלייה של 3.5% תוך 12 חודשים. הסיבה המרכזית היא עלייה חדה בשכר עבודה. תוך 5 שנים מדובר בזינוק של יותר מ־20%. יובל ניסני, כותב ב"גלובס", שהמשמעות היא שעבור דירה בעלות בנייה של מיליון שקל מדובר בהתייקרות של 35,000 שקל רק בשנה האחרונה. מתחילת השנה עלה המדד ברציפות בשיעור של 2.2% המשקף קצב עלייה שנתי של 5.28%. בשנה שעברה עלה מדד התשומות בשיעור דומה ועמד על 5.1%.

למרות ירידת מחירי הדירות, הזמן הדרוש למשק בית לרכישת דירה ראשונה ארוך במיוחד. כמו כן, הפער בין מי שעדיין יכולים לחלום על דירה לבין מי שנדחקים מחוץ לשוק, מתרחב בשנים האחרונות בקצב מהיר. סימי ספולטר, מדווח בדה מרקר, על מחקר שבוצע ע"י מכון אלרוב באוניברסיטת ת"א שממנו עולה שב־2025 נדרשו בממוצע 157 חודשי הכנסה נטו מכל מקורות ההכנסה של משק הבית כדי לרכוש דירה מתאימה. מדובר ב־13 שנות הכנסה. גם לאחר הירידה הקלה במחירים שנרשמה בשנתיים האחרונות, רמת הנגישות לדירה כיום היא מהנמוכות שנמדדו בישראל. גם הפערים בין המעמדות הכלכליים מתרחבים. בעוד שמשקי בית מהחציון העליון נדרשים כיום ל־92 חודשי הכנסה כדי לרכוש דירה מתאימה לצרכיהם, הרי שבחציון התחתון נדרשים 211 חודשים- פער של כמעט 10 שנות הכנסה. כלומר, שוק הדיור התייקר באופן שפוגע הרבה יותר במי שהם חלשים מלכתחילה. מבין 12 הערים הגדולות, תל אביב היא היקרה ביותר והפחות נגישה. לפי פרופ' דני בן שחר, מעורכי המחקר, יותר ממחצית רוכשי דירה ראשונה מודרים כלכלית מכל הערים הגדולות מלבד חיפה ובאר שבע.