מבקר המדינה קובע שמשרד האנרגיה אינו מבטיח את עתיד משק הגז הישראלי

למרות שב־2025 שימש הגז הטבעי לייצור 74% מהחשמל בישראל ויש תוכניות להקים 13 תחנות כוח שיופעלו בגז טבעי, משרד האנרגיה אינו מבטיח את עתיד משק הגז בישראל. מקורות ייצור החשמל בישראל הם, כאמור, 74% גז טבעי, אנרגיות מתחדשות 16%, פחם- 9% וסולר- 1%. בינואר 2024 העריכו במשרד האנרגיה שעתודות הגז למשק הישראלי מספיקות ל־20 שנה, אך באמצע 2026 הן נמוכות מ־20 שנה. המבקר מתייחס להיתר היצוא העצום של גז טבעי למצרים ממאגר לווייתן. למרות שברור שעתודות הגז יספיקו ל־20 שנה בלבד, לא שונתה מדיניות הייצוא. מי שאחראי על כך הוא שר האנרגיה אלי כהן ומנכ"ל משרדו, יוסי דיין, שמכהנים בתפקיד מאז 2024.

עידן בנימין כותב בדה מרקר, שמבקר המדינה תוקף את העבודה הכלכלית שעשו במועצה הלאומית לכלכלה ובמשרד האנרגיה שבה נטען שהאינטרס הכלכלי של אזרחי ישראל הוא הגברת יצוא גז תוך הסתמכות על יבוא בבוא העת, אך לא כללו בתחשיב את עלות הקדמת תשתיות יבוא ואחסון. המבקר מציין שלמרות הצורך המיידי בהקמת תשתיות יבוא ואחסון של גז טבעי והבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל, משרד האנרגיה טרם קידם פתרונות מעשיים לייבוא של גז טבעי. לפני 14 שנים החלה רשות הגז לבחון חלופות לאחסון גז טבעי, אך נכון להיום אין תשתית לאחסון גז טבעי בישראל.

למשרד האנרגיה גם אין תוכנית אב ארוכת טווח למשק האנרגיה וזה פוגע ביכולת לתכנן את המשק בצורה מיטבית לקראת העשורים הבאים. המבקר מדגיש שכבר היום נדרשת היערכות ובחינה של הצעדים הדרושים להכנת משק האנרגיה ליום שבו לא יהיו לישראל עוד משאבי גז טבעי. במשרד האנרגיה אומרים שגישת המבקר היא מחמירה מדי ועלולה להרתיע משקיעים בינלאומיים ולבלום השקעות בגילוי, פיתוח וחיבור מאגרי גז באופן שעלול לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל בטווח הארוך. בנוסף, הם מציינים שהמשרד מקדם בימים אלה יחד עם נתג"ז, תוכנית אב אסטרטגית ומקיפה למשק הגז הטבעי שתבטיח את צורכי המשק לשנים הבאות. יש לציין שגיאולוגים סבורים שאין מאגרי נוספים במים הכלכליים של ישראל, לפחות לא מאגרי גז משמעותיים שכדאי לפתח.