מאז ה-7 באוקטובר כשהשמים נסגרו לא פעם והתובלה האווירית לא התאפשרה נותרו נמלי הים העורק היחיד שדרכו זורם החמצן של המשק
נמלי הים של ישראל חולשים על 99.5% מהסחר של המדינה. חזי חאלאויה, יו"ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל-חנ"י, אומר שהנמל הוא עורק אספקה חיוני ומנוע לצמיחה כלכלית. בהיות חנ"י זרוע הביצוע של המדינה, תפקידה הוא לתכנן, לפתח ולנהל את הנמלים כנקודות אסטרטגיות המבטיחות את יציבות שרשרת האספקה הלאומית בשגרה ובחירום. מדובר בווידוא ששערי הכניסה והיציאה המרכזיים של ישראל יישארו פתוחים ויעילים תמיד. המטרה היא להבטיח שהיצע המשאבים הנמליים תמיד יעלה על הביקוש. התכנון האסטרטגי של חנ"י נועד להבטיח היצע מספק של משאבים נמליים ורציפות תפקודית למשק גם בעשורים הבאים. התכנון מחייב, אך יש לוודא שהתשתיות הקיימות מנוצלות ביעילות מירבית לפני שניגשים לתכנון ופיתוח תשתיות חדשות. כיום, יש להבטיח שהתשתיות הלאומיות יהיו מוכנות לאתגרי העתיד. חנ"י אינה מתוקצבת ע"י הממשלה והמודל הכלכלי שלה נשען על הכנסות שוטפות מתשלומי הזכיינים המפעילים את הנמלים ומדמי השימוש בנכסים והקרקעות בעורף הלוגיסטי וזה מאפשר לממן את פיתוח התשתיות הלאומיות ללא הסתמכות על תקציב המדינה.
הואיל וחנ"י צופה גידול משמעותי בביקוש למזון, מקדמת החברה כבר עתה תוכניות סטטוטוריות להקמת ממגורות לגרעינים שיתנו מענה לצורכי המדינה בשנת 2040. כיום, מוקם מזח תזקיקים בחיפה ומתקני פריקה וטעינה (מקשרים) לגפ"מ ודלק באשדוד. במקביל נבדקת ההיתכנות של הקמת נמל נוסף שמיקומו הסופי ייקבע בחודשים הקרובים. מדובר בפרויקט שיצריך ייבוש שטח ימי נרחב. נבחנת גם טכנולוגיה חדשנית להקמת איים צפים ללא צורך בייבוש ים. מדובר במערכת המבוססת על פלטפורמות מתכת מודולריות המחוברות למשטחי ענק ומקובעות לקרקעית באמצעות מערך עמודים יציב.
בנוסף נבדקת ההיתכנות להקמת אי מלאכותי. המחסור הכרוני בשטחים פנויים לתשתיות לאומיות הוא חסם מרכזי המעכב כבר שנים החלטות על הקמת תחנות כוח ונמלי ים ותעופה. כמענה לצוואר הבקבוק הקרקעי, מקדמת חנ"י הרחק מעיני הציבור, תכנון להקמת אי מלאכותי מול חופי המדינה. אחד מהיתרונות הבולטים של הפרויקט הוא היכולת להקים מתקני תשתית קריטיים, תוך צמצום משמעותי של החיכוך עם אזורי מגורים והתנגדות תושבים.
חאלאויה חושף שקבוצת מומחים גדולה במטה החברה, בסיוע חברה בינ"ל מכינה כיום מסמך עבודה מקיף לממשלה. המטרה היא להגיש מתווה תכנוני, תפעולי ותקציבי מבוסס, שיאפשר למדינה לקבל החלטה אמיצה על עתיד המרחב הימי שלה. מדובר בפרויקט שאפתני, אך האי יוכל לשמש פתרון לתשתיות לאומיות כמו נמלים, תחנות כוח ואולי אף שדה תעופה נוסף.
החזון הגיאופוליטי השאפתני ביותר שחנ"י שותפה לעיצובו הוא הקמת המסדרון הכלכלי IMEC. מדובר בנתיב סחר עולמי שיחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה. המיזם זוכה לגיבוי אמריקאי רחב, כמשקל נגד לפרויקט "החגורה והדרך" הסיני, ומבקש ליצור רצף תובלה יבשתי-ימי מהודו דרך האמירויות, סעודיה וירדן לנמלי ישראל ומהם לאירופה. אם המסדרון יתבצע, עתידה ישראל, במיוחד נמל חיפה, להפוך לגשר האסטרטגי המחבר בין מזרח למערב. יו"ר חנ"י, חאלאויה, אומר שכבר פועלים על שדרוג הממשק התשתיתי מול ירדן כצעד ראשון הכולל רכבת מירדן לחיפה והקמת נמל יבשתי. זהו מיזם ענק עם הצדקה כלכלית שעומדת בפני עצמה. הוא מדגיש שפרויקט IMEC, יקצר בצורה משמעותית את זמני ההובלה ויבצר את מעמדה של ישראל כצומת סחר אסטרטגי גלובלי.
