למרות שצריך לחכות הממשלה מתכננת להשיב לפעולה שני מתקני התפלה ולקוות לטוב

שטף של אצות מיקרוסקופיות נסחף לחופי ישראל הדרומיים. מעריכים שהאצות הגיעו ממצרים תוך שילוב של זיהום מהשפכים של עזה. צריך לזכור שהביוב של עזה מוזרם בחופשיות אל הים באמצעות ביוביות מספר קילומטרים דרומית למתקני ההתפלה, שרובם מרוכזים מראשל"צ דרומה. צילומי לוויין מראים שהזיהום גורם לפריחת מיקרו אצות במי הים ומזג האוויר וזרמי הים בסוף השבוע שעבר הניעו אותן לכיוון חופי ישראל בריכוז גבוה. עכירות גבוהה של המים אינה חריגה ויכולה לנבוע ממזג אוויר סוער בים, ולכן העריכו בתחילה שמדובר בסופה בים התיכון, שהיא שהביאה לעלייה בעכירות המים. אם הערכים גבוהים, נעצרת פעילות ההתפלה. הואיל והעכירות פחתה קצת, החליטו ברשות המים להפעיל את המתקנים הצפוניים יותר, אך היא עלתה שוב בשעות הבוקר ושוב הושבתו מתקני ההתפלה למעט המתקן בחדרה. הפעלה מוקדמת מידי של המתקנים עלולה לגרום להם נזק רב. למרות שצריך לחכות, החליטה הממשלה להפעיל שוב את המתקנים שורק ב' ופלמחים ולקוות לטוב. עידן בנימין, כותב בדה מרקר, שזה מלמד על גודל המשבר אליו נקלעה המדינה.

המדינה נסמכת על התפלה. 80-70 אחוז מהמים המגיעים למשקי הבית מקורם מהתפלה, אך עתה, כאשר 5 מהמתקנים אינם עובדים, חסרים כ־1.8 מיליון קוב מים ביום. המים החסרים אמורים להישאב מהכינרת וממי תהום. עידן בנימין כותב שבגלל שרשרת החלטות פוליטיות, מאגרי התהום של ישראל ריקים והכינרת נמצאת מתחת לקו האדום. הם היו יכולים לספק את רוב צורכי המים של ישראל לתקופה ארוכה גם כשמתקני ההתפלה מושבתים. הקושי העיקרי הוא להעביר מים שפירים לדרום. ברשות המים הורו לעצור העברת מים שפירים לחקלאות בדרום והשדות והמטעים מתייבשים. האירוע עדיין לא הסתיים ולא כל הפרטים ברורים, אך ברור שבמשרד האנרגיה יידרשו להקים מערך ניטור הדוק יותר שיידע לזהות מקרים כאלה ולהיערך לקראתם. במקרה כזה, היתה רשות המים צריכה להורות למתקני ההתפלה ולמקורות למלא את מאגרי המים מראש כדי לתת למשק המים אורך נשימה. רשות המים תידרש עכשיו לרכוש את המים במחיר גבוה כדי למלא מאגרים תפעוליים שהתרוקנו ולהגדיל את ההזרמה לכנרת. וצריך לזכור שכל עוד זורם ביוב מעזה ברחובות ומגיע למי הים, הוא עלול גם להגיע למתקני ההתפלה.