למרות החשיבות בגיוון מקורות האנרגיה זנחה הממשלה את השימוש ברוח שיגדיל את היקף האנרגיה המתחדשת
לאחר ההסתערות האלימה של הדרוזים ברמת הגולן על עובדי חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס, שהתכוונו להתחיל בעבודות על פרויקט טורבינות הרוח במקום הכולל הצבת 21 טורבינות בגובה של 180 מטר בהספק שיכול לשרת 50,000 משקי בית. הממשלה ראתה בפרויקט אנרגיית הרוח של אנרג'יקס פרויקט בעל חשיבות לאומית והוא אושר ב־2020 לאחר שקודם במסלול תכנוני מהיר, אך לנוכח הסתערות התושבים הדרוזים על העובדים, שריפת ציוד של החברה ופציעת מפקד משטרת קצרין, הופסקו העבודות ולאנרג'יקס נגרם הפסד של מצטבר של 230 מיליון שקל. עידן בנימין כותב בדה מרקר שבינתיים לא ברור מה יעלה בגורלו של הפרויקט והאירועים ברמת הגולן הם עוד סממן של אובדן משילות. כרגע נראה שהממשלה ויתרה על הפרויקט. הוויתור מוכיח שאפשר לכופף את המדינה בכוח הזרוע. עצירה של פרויקטים תשתיתיים מעין אלה תסכן את היכולת של המדינה לספק חשמל ומים, לטפל בשפכים ולמחזר פסולת. אם המדינה תימנע מעימותים עם קבוצות לחץ, האזרחים הם אלה שישלמו את המחיר והיזמים יוכלו לדרוש פיצויים ממדינה. יש להניח שבעלי המניות של אנרג'יקס לא יסכימו לספוג את ההפסדים מהפרויקט ואם הממשלה לא תאכוף את החוק ולא תדאג שהפרויקט יתבצע, בהחלט יתכן שהחברה תתבע את המדינה.
נראה שהמדינה זנחה את השימוש ברוח כדי להגדיל את היקף האנרגיה המתחדשת, למרות החשיבות של הגיוון במקורות האנרגיה. רק 4% מהאנרגיה המתחדשת מגיעים מהרוח והיתר- יותר מ־95% מגיעים מאנרגיה סולארית. פרויקט הרוח האחרון שהוקם בארץ היה של חברת אנלייט. הוא קיבל אישור הפעלה ב־2023. גם במקרה זה לוותה ההקמה בהתנגדות של תושבים, ארגוני סביבה ומשהב"ט, אך לא נרשמו מקרי אלימות. לפי התוכניות הממשלתיות שפורסמו לאחרונה אין כוונה לקדם פרויקטי רוח בעשור הקרוב למרות שלרוח יש יתרון על פני שמש. חוות רוח דורשות פחות שטח. כדי להקים מתקן סולארי בהספק של 1 מגה ואט נדרשים 10 דונם בעוד שטורבינת רוח בהספק של 5.5 מגה ואט תופסת רק חצי דונם והשטח מתחת לטורבינה נשאר פתוח.
בדו"ח של רשות החשמל העוסק בקביעת יעדי אנרגיה מתחדשת ל־2035 נכתב ש"קשה להתעלם מהעובדה שהפרויקטים של אנרגיית רוח נתקלים בחסמים וקשיים רבים בתחומי התכנון והסביבה, ובשנים האחרונות אין ייזום של פרויקטים חדשים למרות התועלת הגלומה בטורבינות הרוח בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת". בישראל אין אפשרות להפיק חשמל באמצעות פרויקטים הידרו אלקטריים כי אין כאן נהרות, אז נותרו רק השמש והרוח. ויתור על הפקת אנרגיה מרוח, גם אם לא ניתן להקים פרויקטים כאלה בהיקפים נרחבים בישראל, הוא בעייתי. המדינה צפויה להסתמך בקרוב על גז טבעי ועל שמש בתמהיל של 80% גז ו־20% שמש ובשעות הלילה צפוי משק החשמל להגיע ל־100% שימוש בגז. בעוד שהעיקרון המנחה בבניית ביטחון אנרגטי הוא תמהיל מגוון של מקורות האנרגיה, פונה ישראל לתמהיל אנרגיה חד-גוני ומסוכן.
ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת אקו-אנרג'י לייעוץ כלכלי-אסטרטגי ומרצה באוניברסיטת רייכמן, אומר שלצד המשך ההרחבה של ייצור החשמל מאנרגיה סולארית, מומלץ לקדם באופן מאוזן את פיתוח אנרגיית הרוח באזורים בעלי פוטנציאל מתאים ובראשם רמת הגולן, הערבה וחלקים מהנגב תוך התחשבות בשיקולים סביבתיים, נופיים, אקולוגיים וביטחוניים. שילוב אנרגיית רוח שדפוסי הייצור שלה משלימים במידה רבה את ייצור החשמל הסולארי, משפר את רציפות אספקת החשמל ומפחית את התנודתיות במערכת.
