כשהתובעת היא חברה- הכלל הוא כי יש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים אם התביעה תידחה- מהם השיקולים להפחתה או ביטול הערובה?

בתיק ת"א 45320-07-19 טיטאן בניה בע"מ ואח' נ' דיסקין ואח', קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, יש לחייב נתבעים המבקשים הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, להגיש את בקשתם במועד סביר מיום שקמה העילה המצדיקה אותה. שיהוי לא מוצדק בהגשת הבקשה עלול להפחית מגובה הערובה ושיהוי כבד עלול אף להוביל לדחיית הבקשה להפקדתה.

בשנת 2019 הגישו התובעים – חב' טיטאן בניה בע"מ, ומנהלה מר שחר מזרחי, תביעה כספית בסך 20 מיליון ₪ כנגד הנתבעים- ירון דיסקין ונתבעים נוספים. הנתבעים הם בעלי זכויות בבניין ברחוב יהודה הלוי 123 בתל אביב. התביעה מתבססת על טענה להפרת הסכם משנת 2013, שבו התחייבו התובעים לשפץ את הבניין ולשלם 1.8 מיליון ₪ בתמורה לדירת גג ולזכויות בנייה. סכום התביעה הועמד לצרכי אגרה בלבד על סך 20 מיליון ש"ח, כאשר הנזקים הנטענים בכתב התביעה מגיעים לכ-34 מיליון ₪. הנתבעים טוענים כי התביעה מופרכת, מהווה "תביעת הפחדה", וכי התובעים הם אלה שהפרו את ההסכם. בנוסף, הם מערערים על סכום התביעה המופרז וטוענים כי הוא אינו פרופורציונאלי לעלות הפרויקט.

בית המשפט המחוזי נעתר באופן חלקי לבקשת הנתבעים לחייב את התובעים בהפקדת ערובה, ולהלן עיקרי נימוקיו: ההכרעה בשאלת חיוב בהפקדת ערובה נעשית בבחינה תלת-שלבית, שבה נדרש בית המשפט לבחינת השאלה האם החברה התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה לקיומו של חריג לסעיף 353א לחוק החברות: בשלב הראשון תיבדק מסוגלותה הכלכלית של החברה. בתוך כך ביהמ"ש יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת; סכום התביעה; מהות ההליך הצפוי לרבות מורכבותו; הצורך במומחים או גילויים חריגים; שכר הטרחה הצפוי וסיכויי התביעה, וזאת על מנת לאמוד את יכולת החברה לעמוד בהוצאות ככל שייפסקו. הנטל להוכיח כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין מוטל על החברה התובעת, וזהו נטל גבוה. בשלב השני, אם התובעת לא הוכיחה יכולת כלכלית, נבחן אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור מערובה, תוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בשלב זה ייבחנו הזכויות החוקתיות של הצדדים (זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין), תום ליבם של הצדדים, ולעתים גם סיכויי ההליך (במקרים בהם סיכויי ההליך גבוהים ביותר או קלושים ביותר). בשלב השלישי, נקבע גובה הערובה וסוגה. בית המשפט רשאי לקבוע ערובות מסוגים שונים, או להורות על תמהיל של ערובות (כגון פיקדון כספי, ערבות בנקאית, או ערבות צד ג'), תוך התחשבות במידתיות ובסבירות הסכום.

הכלל ביחס לאדם בשר ודם הוא שלא לחייבו בערובה להפקדת ערובה אלא בנסיבות חריגות. הנטל להוכיח קיומן מוטל על כתפי המבקשים (בענייננו, הנתבעים). כשמדובר בחברה, תובעת, הכלל הוא כי יש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, ככל שהתביעה תידחה. חריג לכלל זה יחול רק אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעים, או שבית המשפט סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בערובה. נטל ההוכחה לקיומו של חריג זה מוטל על החברה התובעת.

יש לחייב נתבעים המבקשים הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, להגיש את בקשתם במועד סביר מיום שקמה העילה המצדיקה אותה. שיהוי לא מוצדק בהגשת הבקשה עלול להפחית מהיקף הערובה שיהיה על המבקשים להפקיד ושיהוי כבד עלול אף להוביל לדחיית הבקשה להפקדת הערובה.

במקרה הנדון, הנתבעים לא עמדו בנטל להוכיח שיש להיעתר לבקשתן ביחס למנהל התובעת מר מזרחי. לעומת זאת, התובעת לא הרימה את הנטל הנדרש על מנת להוכיח כי סיכויי תביעתה כה גבוהים עד אשר יש מקום לפטור אותה מהפקדת ערובה, ולא הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות את החלת החריג ומתן הפטור מהפקדת ערובה. הנתבעים השתהו בהגשת הבקשה, גם אם אין המדובר בשיהוי השומט את הקרקע תחת הבקשה, ויש לקחת בחשבון את השיהוי בקביעת גובה הערובה.

בענייננו, הנתבעים ביקשו לחייב את התובעים בהפקדה ערובה בגובה של 1.6 מיליון ₪, ובית המשפט המחוזי קבע, כי בשל השיהוי בהגשת הבקשה להפקדת הערובה, ובנסיבות העניין, על התובעת להפקיד ערובה בסך מופחת של 150,000 ₪.