יקנעם משנה את חוקי המשחק: התחדשות עירונית באזור התעשייה, 600% זכויות בנייה, מלונאות מגורים ותעסוקה  

במקום אזור תעשייה מיושן- מתחם עירוני חדש עם מגורים, מלונאות ותעסוקה. בעירייה מדברים על מודל חדש להתחדשות אזורי תעשייה בישראל

יקנעם מובילה רוח חדשה ותנופת נדל"ן חסרת תקדים של ההתחדשות העירונית בשנתיים האחרונות ברחבי השכונות הוותיקות, אך כעת זה מתרחב דווקא באחד הנכסים האסטרטגיים ביותר של כל עיר: הכניסה אליה.

תוכנית רחבת היקף שנחשפה השבוע לראשונה לבעלי הזכויות במתחם "שער העיר", מציעה מהלך יוצא דופן: הפיכת אזור התעשייה הוותיק ברחוב המלאכה למתחם עירוני חדשני ומעורב שימושים, הכולל מגורים, מסחר, תעסוקה ואף מלונאות. על פי עקרונות התכנון שהוצגו, מדובר בפרויקט בעל היקפים משמעותיים במיוחד- הכולל העצמה של זכויות הבנייה בשיעור של עד כ־600%, לצד תוספת של מאות יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה נרחבים, ופיתוח מרחב ציבורי חדש שישנה לחלוטין את פני הכניסה לעיר.

אזורי תעשייה ותיקים ברחבי ישראל שבעבר שימשו מנועי צמיחה, הפכו עם השנים לנכסים שאינם מממשים את הפוטנציאל הכלכלי והעירוני שלהם. לעיתים מדובר בשטחים גדולים, ממוקמים היטב, אך עם שימושים חד־ממדיים שאינם מתאימים עוד לצרכים המודרניים.

ביקנעם מבקשים לשנות את המשוואה ובמקום מתחם של מבני תעשייה נמוכי קומה ושימושים מצומצמים, התכנון החדש מציע יצירת "עיר בתוך עיר"- מתחם עירוני פעיל, מגוון ודינמי, שמשלב בין מגורים, עבודה ופנאי, ופועל לאורך כל שעות היממה.

מדובר במודל חדש, אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא הגישה כלפי בעלי הקרקע, גישה ששונה מהמקובל בפרויקטים רבים של התחדשות עירונית. במסגרת התכנון, שמה העירייה דגש על שמירה ככל האפשר על מבנה הבעלות הקיים, צמצום הפקעות והעדפת שיתופי פעולה בין בעלי הזכויות. בנוסף, נבחנת אפשרות ליזמות עצמית, שתאפשר לבעלי נכסים לקדם פרויקטים באופן עצמאי או בשותפויות.

המשמעות היא מעבר ממודל של כפייה תכנונית למודל של שותפות עסקית, מהלך שעשוי להקל על קידום התוכנית ולייצר אינטרס משותף לכלל הגורמים המעורבים.

לצד הפיתוח הנדל"ני, התוכנית כוללת גם מענה לאחד האתגרים המרכזיים של פרויקטים מסוג זה- עומסי תנועה ותשתיות. בין היתר, מוצעים פתרונות של תוספת כניסות ויציאות למתחם, שיפור הנגישות התחבורתית והקמת חניונים תת־קרקעיים, במטרה להתאים את האזור להיקפי הפעילות העתידיים ולשפר את חוויית השימוש במרחב.

מדיניות עירונית להתחדשות תוכניות בנייה חדשות
0 תגובות לכתבה