יידרשו כמה שבועות כדי להפעיל מחדש את מתקני תשתיות הגז שהושבתו במלחמה

המלחמה באיראן צפויה להביא לאובדן של 120 מיליארד קוב גז עד סוף העשור. בשוק הגז העולמי התכוננו לצמיחה גדולה בפיתוח תשתיות הגז הנוזלי מ־600 מיליארד קוב גז בשנה לכ־900 מיליארד קוב בשנה עד סוף העשור. המלחמה באיראן וסגירת מצר הורמוז צפויים להביא לאובדן של כ־120 מיליארד קוב עד סוף העשור.

את הגז הנוזלי משנעים באוניות ייעודיות. היצואנית הגדולה בעולם של גז נוזלי היא ארה"ב. בין הרבעון האחרון של 2025 לרבעון הראשון של 2026 צמח שוק הגז הנוזלי ב־12% המשקפים 29 מיליארד קוב גז. הגידול נבע בעיקר מהרחבה והקמה של פרויקטים חדשים בארה"ב. אך צמיחת שוק הגז הנוזלי פסקה ב־28 בפברואר, עם פרוץ המלחמה מול איראן שגרמה לזעזוע בשוקי האנרגיה. השיבושים הביאו לעליית מחירים חדה.

בסוכנות האנרגיה הבין לאומית (IEA) סבורים שהשפעות המלחמה על שוק הגז צפויות להימשך שנים. התיקון של מתקני ההנזלה שנפגעו בקטאר צפוי להימשך 4 שנים ויוביל לאיבוד של 70 מיליארד קוב גז עד 2030. קטאר היא מפיקת הגז השנייה בגודלה במזרח התיכון אחרי איראן, שהיא מפיקת הגז השלישית בגודלה אחרי ארה"ב ורוסיה.

השפעות המחסור בגז ניכרות בכל העולם אך לא במידה שווה. ישראל היא אחת מהמדינות שלא נפגעו ישירות מסגירת מיצר הורמוז מפני שאספקת הגז מגיעה ממקורות מקומיים. אך השבתת אסדות הגז לווייתן וכריש הובילה לשימוש מוגבר בפחם ובסולר וזה ייקר את עלות החשמל לצרכנים. כדי לצמצם את הנזק לשוק המקומי, הורה שר האנרגיה על עצירת הייצוא לירדן ולמצרים. ישראל מספקת כ־45% מהגז הטבעי המיוצא למצרים, לפיכך נאלצה מצרים להגדיל את יבוא הגז הנוזלי ב־180% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זה הכפיל את עלויות האנרגיה שלה וחשבון הגז הטבעי שלה שילש את עצמו. עלויות האנרגיה הגבוהות שלה אילצו את הממשלה לצמצם את שעות העבודה במגזר הציבורי ולהפחית את השימוש בתאורת רחוב.