טענת "כוח עליון" בהתחדשות עירונית – גבולות משפטיים ועסקיים
מאז הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, יזמים בפרויקטי פינוי־בינוי ותמ״א 38 עושים שימוש גובר בטענת "כוח עליון" כדי להצדיק עיכובים במסירה. אף שמחסור בכוח אדם, סגרים ושיבושי אספקה הם אירועים אמיתיים, בתי המשפט אינם רואים בכל עיכוב שנובע מהם פטור אוטומטי מהתחייבויות חוזיות. עו״ד אלי תוסייה כהן מציין כי כוח עליון מחייב את היזם להראות שננקטו צעדים אקטיביים להתמודדות עם המשבר: שינוי סדרי עבודה, חיפוש פתרונות חלופיים, שקיפות מול הדיירים ותיעוד אמיתי של הקשיים. היעדר צעדים כאלה עשוי להיחשב ככשל ניהולי ולא ככוח עליון. לפי הגישה המשפטית, יש להבחין בין עיכוב זמני שמצדיק הארכת מועד לבין תקיעות ממושכת שאינה פוטרת את היזם מאחריות. חוזים שאינם מגדירים מנגנוני התמודדות עם משברים יוצרים סיכון משפטי גבוה במיזמי התחדשות עירונית שבהם הדיירים מפונים מדירותיהם ותלויים בלוחות הזמנים של הפרויקט.
