חוק פסולת הבניין מתקדם, אך ללא תקציב ברור ליישום

הצעת החוק להסדרת הטיפול בפסולת בניין ממשיכה להתקדם בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, אך בדיון שהתקיים השבוע התברר כי בשלב זה אין לה מקור תקציבי ברור. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מקדמת את החוק, שנועד להסדיר את שרשרת הטיפול בפסולת בניין, החל מפינוי הפסולת מאתרי הבנייה ועד העברתה לאתר מורשה או למיחזור, אולם התקציב הנדרש ליישום החוק טרם שוריין בתקציב המדינה לשנת 2026. המשמעות היא שגם אם החוק יאושר בקרוב, לא ברור כיצד ייאכף בפועל.

לפי הנתונים שהוצגו, בישראל נוצרים מדי שנה כ־3.6 עד 6.2 מיליון טונות של פסולת בניין. כ־2.7 מיליון טונות מטופלות באופן מוסדר באמצעות הטמנה או מיחזור, אך חלק ניכר מהפסולת, בין 25% ל־56%, מושלך באופן פיראטי בשטחים פתוחים. התופעה גורמת לנזקים סביבתיים משמעותיים, ובהם פגיעה בקרקע, שריפות פיראטיות ומפגעים בשטחים הפתוחים.

החוק נחשב לאחד המהלכים המרכזיים שקודמו בשנים האחרונות בתחום פסולת הבניין. הנושא עלה לדיון כבר בשנת 2018, אך קידומו נעצר לאורך השנים בשל מחלוקות. בשנת 2023 ניסתה סילמן לשלב את ההצעה בחוק ההסדרים, אולם היא הוסרה לאחר ביקורת מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת על פערים מהותיים בנוסח. לאחרונה החליטה ועדת הפנים, בראשות ח״כ יצחק קרויזר, לקדם נוסח עצמאי להצעת החוק, בין היתר משום שהנוסח שהוצע מטעם המשרד להגנת הסביבה לא היה בשל דיו.

בדיון האחרון הדגיש היועץ המשפטי של הוועדה, עו״ד תומר רוזנר, כי נכון לעכשיו אין מקור תקציבי להצעת החוק, וכי יישומה צפוי לדרוש עשרות תקנים. באוצר טענו כי חלק מהתקציב אמור להגיע מהקרן לשמירת הניקיון, וכי התקציב להקמת מערכת מקוונת לפיקוח ולאכיפה קיים. עם זאת, טרם הושג סיכום תקציבי בין משרד האוצר למשרד להגנת הסביבה לגבי התקנים הדרושים ליישום החוק. רוזנר ציין כי ככל הידוע לוועדה, כספי הקרן לשמירת הניקיון כבר שויכו לפרויקטים שונים, ולכן לא ברור אם יוכלו לשמש מקור תקציבי אמיתי.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי המשרד ומשרד האוצר מסכמים את הצרכים התקציביים, וכי החוק יזכה למענה תקציבי כמקובל בחקיקה מסוג זה. במשרד הדגישו כי מדובר בחוק בעל חשיבות גבוהה, שנועד לתת מענה לבעיה לאומית רחבת היקף.