השיבושים בנתיבי הסחר הימי דרך מצרי הורמוז מגבירים את הלחץ על מחירי חומרי הבנייה המיובאים

ההשפעה של השיבושים במצרי הורמוז על מחירי חומרי הגלם והסחורות אינה נובעת בהכרח ממעבר פיזי של החומרים דרך המיצר, אלא מעצם היותו של המיצר עורק מרכזי לשינוע נפט וגז, המהווים רכיבים קריטיים בתעשיות עתירות אנרגיה ובעיקר ייצור המתכות. כל פגיעה בזרימה זו מתורגמת במהירות לעלייה בעלויות הייצור, ההובלה והביטוח, ומהם למחירי חומרי הגלם בהם ברזל, מלט, פלדה ואלומיניום שמאז תחילת המלחמה התייקר ב־20%.

שיבושים חריפים בשרשרות האספקה הובילו בתקופת הקורונה לעליות חדות מאד בסעיף "חומרים ומוצרים" במדד תשומות הבנייה והסעיף הגיע במהלך 2022 לקצב עלייה שנתי של קרוב ל־12%. עתה אנו צפויים לראות את הסעיף הזה מאיץ לנוכח הפגיעה בנתיבי הסחר סביב מצרי הורמוז ושיבושים נוספים שנוצרו עקב המתיחות במזרח התיכון. רכיב "חומרים ומוצרים" מהווה 44% מהמדד. השיבושים צפויים לדחוף את המדד כלפי מעלה ולהוביל לעליית מחירים רחבה בענף הבנייה. בשבועות האחרונים מדווחים קבלנים ויזמים על עדכוני מחירים כלפי מעלה של בטון וטיט שעלו ב־12%-20%. מחירי הצבע על ב־6%-10%, ומוצרי ברזל ופח עלו ב־6%-11%. כל אלה צפויים לתרום למדד תשומות הבנייה.

מחיר הדירה בישראל מוצמד למדד תשומות הבנייה ממועד החתימה ועד למסירת הדירה ומהווה כ־40% ממחירה של דירה חדשה. עלייה של 3% במדד תייקר דירה במחיר של 2 מיליון שקל ב־24,000 שקל. עלייה של 5% תוביל להתייקרות של כ־40,000 שקל במחיר הסופי של הדירה, אך לנוכח הקושי למכור דירות בעת הזאת וההיצע הגדול של דירות למכירה יאלצו לא מעט קבלנים ויזמים לספוג את ההתייקרות בעלויות הביצוע ולהתמודד בירידה של שולי הרווח.

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מסביר שאחד המבצעים השכיחים בשנתיים האחרונות הוא פטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה עבור הרוכשים, כך שחלק גדול יותר מהסיכון לעלייה בעלויות מועבר לחברות היזמיות. ככל שמחירי חומרי הגלם יוסיפו לעלות, החברות יאלצו לספוג הוצאות בלתי צפויות נוספות על חשבון הריווחיות שלהן, בעוד מחירי הדיור הולכים ויורדים.