הקמת חוות שרתים ללא מדיניות מרסנת עלולה לייקר את חשבון החשמל לצרכנים ולפגוע באמינות האספקה ולמנוע הקמת דירות

הצורך הדחוף במדיניות לפריסת חוות שרתים נובע מהביקוש הרב להקמתן. חוות השרתים הן צרכניות חשמל כבדות. חוות שרתים קטנה יחסית דורשת הספק של 50 מגה ואט, שזה שווה ערך לחיבור של
כ־10,000 משקי בית לרשת החשמל. בשנה האחרונה הוגשו עשרות בקשות חיבור לחוות שרתים והחשש הוא שללא מדיניות מתוכננת, תמצא את עצמה ישראל במצב שבו יידרשו השקעות אדירות ברשת החשמל והקמה של עוד יחידות ייצור חשמל בגז, ותימנע בניית דירות במרכז הארץ, בשל חוסר יכולת לספק להן חשמל. פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, סבור שיש לאפשר הקמת חוות שרתים כמעט ללא הגבלה, בעוד שגורמי המקצוע במשרדי הממשלה סבורים שיש לאפשר הקמת חוות שרתים רק במיקומים שבהם הביקוש לחשמל נמוך ושקרובים למתקני אנרגיה מתחדשת, בעיקר בפריפריה. כדי לספק חשמל לחוות השרתים החדשות יהיה צורך להקים לפחות 5 תחנות כוח. תחזית מעודכנת של חברת נגה מצביעה על כך שהגידול בביקוש לחשמל צפוי לעלות מ־2.8% ל־3.5% בשנה. לפי התחזיות המעודכנות עד סוף העשור, יידרשו לפחות עוד 7-5 תחנות כוח חדשות. החשש הוא שללא מדיניות מרסנת, הביקוש לחשמל יגבר על ההיצע. הקמה של חוות שרתים אורכת שנים בודדות, אך הקמת קווי הולכה נמשכת 15-10 שנים. הקמה של תחנת כוח נמשכת כ־12 שנה והקמת מתקן ייצור חשמל סולארי גדול נמשכת כ־3 שנים. בטווח הזמן הקרוב, עד 2030, לא ניתן להתאים את היקף ייצור החשמל לגידול בביקוש, מפני שאנחנו כבר נמצאים עם רזרבות נמוכות בשוק ועם עיכוב בתוכניות הפיתוח. גידול משמעותי בביקוש לחשמל עד 2030 יביא ליותר הפסקות חשמל ולעליית מחירים לכלל הצרכנים.