הממשלה מרכזת 429 מיליארד שקל בפרויקטי תשתית: תוכנית "תשתית לצמיחה 2026" יוצאת לדרך
משרד ראש הממשלה גיבש את תוכנית "תשתית לצמיחה 2026"- תוכנית התשתיות הלאומית הרב־שנתית המרכזית של המדינה לחמש השנים הקרובות, הכוללת 226 פרויקטי ענק בהיקף כולל של יותר מ־429 מיליארד שקל.
התוכנית, שהוכנה על ידי אגף כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה בשיתוף 16 גופים ממשלתיים, מרכזת תחת מסגרת אחת את מרבית פרויקטי התשתית הלאומיים בתחומי התחבורה, האנרגיה, החשמל, המים, הפסולת, הבריאות והחינוך. בין הגופים המשתתפים: משרדי האוצר, התחבורה, האנרגיה והגנת הסביבה.
לפי עקרונות התוכנית, רק פרויקטים בהיקף של מעל 100 מיליון שקל ובעלי ודאות תקציבית או אישור ממשלתי לביצוע בשנים הקרובות נכללו במסמך.
בענף התשתיות רואים בתוכנית ניסיון של הממשלה ליצור מסגרת ביצוע ארוכת טווח שתעניק ודאות לקבלנים, יזמים, חברות ביצוע, גופי מימון וספקי תשתיות, לצד האצת הליכי תכנון וביצוע בפרויקטים לאומיים.
מרכז הכובד של התוכנית נמצא בתחום התחבורה והסעת ההמונים. בין הפרויקטים המרכזיים: המסילה הרביעית באיילון, שנועדה לפתור את צוואר הבקבוק המרכזי של רכבת ישראל בגוש דן; המשך פרויקט החשמול הארצי של רכבת ישראל; קידום מסילות מהירות בין באר שבע למרכז הארץ; והכפלת מסילות החוף בין חיפה לשפיים.
בתחום התחבורה העירונית כוללת התוכנית את המשך הקמת רשת הרכבות הקלות בגוש דן ובירושלים, לצד קידום פרויקט המטרו- פרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה- שנמצא בשלבי תכנון מתקדמים וביצוע עבודות מוקדמות להעתקת תשתיות.
גם תחום הכבישים והנתיבים המהירים ממשיך לקבל עדיפות תקציבית גבוהה, עם הרחבת נתיבי תחבורה ציבורית בכבישים הראשיים והמשך הארכת כביש 6 לצפון ולדרום.
לצד פרויקטי התחבורה, התוכנית כוללת האצה של פרויקטים חדשים בתחומי האנרגיה, הגז והתשתיות הדיגיטליות. בין היתר מקודמים חיבור יישובי הצפון לגז טבעי, הרחבת תשתיות אנרגיה ארציות, והקמת חוות שרתים (Data Centers) כחלק מהיערכות המדינה לעידן הבינה המלאכותית והגידול בצריכת החשמל ותשתיות המידע.
בין הפרויקטים שקיבלו תנופה מחודשת בתוכנית: הרכבת הקלה בבאר שבע, פרויקט הרכבת הקלה חיפה־נצרת ("נופית") ופרויקטים של מרכזי תחבורה משולבים (Hubs) הכוללים שילוב בין רכבת כבדה, רכבת קלה, מסופי אוטובוסים, מסחר ותעסוקה.
החידוש האמיתי של תוכנית 2026 הוא לא עצם קיומם של הפרויקטים, אלא פרק האצת התשתיות החדש בחוק ההסדרים לשנת 2026. אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית אינו דווקא תקציבי, אלא רגולטורי. במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026 מקדמת הממשלה שורת צעדים להאצת ביצוע פרויקטים, בהם קיצור הליכי הפקעה, הרחבת סמכויות לחברות הממשלתיות ומתן עדיפות לפרויקטים לאומיים בוועדות התכנון.
תוכנית "תשתית לצמיחה 2026" עודכנה וכוללת כעת פרויקטים חדשים בתחומי שיקום חבל תקומה, תשתיות גז בצפון, וחוות שרתים (AI), בעוד פרויקטים כמו הקו האדום של הרכבת הקלה נגרעו עם השלמתם. הדו"ח משקף הסטת תקציבים לטובת תשתיות לאומיות גדולות ושינוי סטטוס לפרויקטי מטרו.
בענף מעריכים כי אם המהלכים אכן ייושמו בפועל, הם עשויים לשנות משמעותית את קצב הביצוע של פרויקטי תשתית בישראל, אשר בשנים האחרונות סבלו מעיכובים ממושכים בשל חסמים סטטוטוריים, התנגדויות רשויות מקומיות ועיכובי תכנון והפקעות.
לצד זאת, גורמים בענף מזהירים כי היקף הפרויקטים העצום צפוי להחריף עוד יותר את המחסור בכוח אדם מקצועי, ציוד הנדסי וקבלני ביצוע, במיוחד בתחומי החשמל, המסילות, המנהור, הבקרה והעבודות האלקטרומכניות.
לינק לדו"ח תשתית לצמיחה 2026: תשתית לצמיחה 2026.pdf
