הושג רוב חוקי בבת ים במתחם פינוי בינוי הכולל מעל 400 יח"ד

מתחם מגורים הכולל שבעה בניינים ברחובות ליבורנו ואלי כהן בבת ים, הגיע לרוב הדרוש לקידום פרויקט פינוי-בינוי, אותו מקדמת YBOX יחד עם קבוצת רמון. מדובר במתחם הכולל למעלה מ־400 יחידות דיור ושטחי מסחר, הממוקם בסמוך לאזורים שנפגעו ממתקפות הטילים מאיראן – נתון שהאיץ את הליך החתימות. היוזמה החלה באסיפות דיירים במרץ 2023. מלחמת "חרבות ברזל" ושירות מילואים ממושך של גורמים מקצועיים האטו את הקצב, אך לא עצרו את התהליך. השגת הרוב החוקי מאפשרת מעבר להמשך קידום תכנוני וסטטוטורי. המתחם משלב בנייני רכבת בני ארבע קומות בליבורנו ושיכונים בני שמונה קומות באלי כהן. התשתיות מיושנות: מערכות מים וביוב לקויות, היעדר חניות מוסדרות בטאבו, ודירות קטנות ללא מענה תכנוני עדכני. בעיית הנגישות בולטת במיוחד – בליבורנו אין מעליות כלל, ובאלי כהן המעליות ממוקמות בחצאי מפלסים, מה שמקשה על אוכלוסייה מבוגרת. סוגיית המיגון התחדדה במהלך הלחימה: חלק מהמקלטים אינם תקניים, ללא דלתות ואוורור מספק. לדברי יגאל אליהו, שותף ומייסד קבוצת יגאל אלון, המפקחת על הפרויקט מטעם הדיירים, מדובר במהלך בעל משמעות ביטחונית וחברתית. הקבוצה מקדמת שלושה מתחמי התחדשות נוספים בעיר. השלב הבא צפוי לכלול גיבוש תכנון מפורט והתקדמות להליך סטטוטורי, תוך התאמת היקפי זכויות הבנייה למציאות הכלכלית והביטחונית באזור.

כתבה 8: רמי לוי נדל"ן תקים 220 דירות חדשות בהתחדשות עירונית בראשון לציון

קטגוריה: התחדשות עירונית → פינוי־בינוי

חברת רמי לוי נדל"ן זכתה במכרז דיירים לפרויקט פינוי-בינוי ברחוב אלקלעי 18-10 בראשון לציון. במסגרת המיזם תהרוס החברה 64 דירות קיימות בחמישה בניינים ותקים במקומן כ־220 יחידות דיור חדשות. הפרויקט מצטרף לפעילות התחדשות עירונית רחבה שהחברה מקדמת בראשון לציון, בת ים, אור יהודה, רמת גן וחיפה, עם צבר כולל של כ־4,000 יחידות דיור. מדובר בהעמקת דריסת הרגל של החברה בתחום, במקביל לפעילות ייזום למגורים ולשימושים מעורבים. לדברי כרמית דומרצקי, סמנכ"לית התחדשות עירונית בחברה, הזכייה מחזקת את מגמת הצמיחה בתחום ומבטאת את אמון הדיירים. הפרויקט צפוי לכלול בנייה חדשה בסטנדרט עדכני, עם שדרוג תשתיות וסביבת מגורים. במקביל לפעילות המגורים, זכתה החברה לאחרונה בשני מכרזי רשות מקרקעי ישראל: מגרש של כ־6.5 דונם באור יהודה למסחר ותעסוקה, ושתי קרקעות באזור התעשייה יואב, בשטח כולל של כ־11 דונם המיועדות ללוגיסטיקה ותעשייה.

כתבה 9: רמת גן: תוספת 25 דירות בנגבה ואישור מגדלים עד 60 קומות בז'בוטינסקי

קטגוריה: תכנון ובנייה → ועדות תכנון

הוועדה המחוזית תל אביב הפקידה תוכנית מעודכנת לפרויקט נגבה 56-52 (גן גולדין) ברמת גן, הכוללת הגדלת היקף הפרויקט מ־185 ל־210 יח"ד (+25 דירות), תוספת של 5 מ"ר לשטח הממוצע לדירה (ל־95 מ"ר), העלאת גובה הבנייה מ־21 קומות ל־24-23 קומות והרחבת שטחי המסחר לכ־1,000 מ"ר. במקביל אושרה בנייה לגובה של עד 60 קומות ברחוב ז'בוטינסקי. ההחלטות התקבלו לאחר בחינה כלכלית שהצביעה על רווחיות נמוכה במתכונת המקורית, ומהוות חיזוק להיתכנות הכלכלית של פרויקטי התחדשות עירונית במרכז רמת גן.

כתבה 10: בשכ' רחביה בירושלים 18 דירות ייהרסו, 40 חדשות יוקמו – מחירים של 80-70 אלף ש"ח למ"ר

קטגוריה: התחדשות עירונית → פינוי־בינוי

חברת "באמונה התחדשות עירונית" זכתה במכרז דיירים לפרויקט פינוי-בינוי ברחוב האר"י בשכונת רחביה בירושלים. במסגרת התוכנית ייהרס בניין הכולל 18 יח"ד, ובמקומו ייבנו כ־40 יחידות דיור חדשות – יותר מהכפלת היקף הזכויות במתחם. מחירי המכירה הצפויים נעים בין 70 ל־80 אלף שקל למ"ר, רמת מחירים המתקרבת לצפון תל אביב ומשקפת פוטנציאל הכנסות גבוה במיוחד באזור פריים לוקיישן ירושלמי. התכנון יתבסס על התב"ע הקיימת לשימור אופי השכונה, והדיירים יקבלו דירות מורחבות, חניון תת־קרקעי, מחסנים ומרפסות. הפרויקט מצטרף לפעילות החברה בירושלים ברחובות אלעזר בן יאיר, דרך חברון ויששכר בבקעה, מה שמעיד על התמקדות אסטרטגית בשוק הירושלמי היוקרתי.

כתבה 11: אושר מגדל בן 30 קומות בהרצליה פיתוח: 47 יח"ד ו־28 אלף מ"ר תעסוקה ומסחר במקום בית אקרשטיין

קטגוריה: תכנון ובנייה → תוכניות בנייה חדשות

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה תוכנית של חברת אקרשטיין להריסת בניין המשרדים "בית אקרשטיין" ברחוב מדינת היהודים 103 בהרצליה פיתוח, על מגרש בשטח של כ־2.3 דונם. במקום המבנה הקיים בן 5 קומות ובהיקף של כ־9,000 מ"ר, יוקם מגדל בן 30 קומות מעל 5 קומות תת־קרקעיות, בשטח בנוי של כ־28 אלף מ"ר מעל הקרקע, הכולל שטחי מסחר ותעסוקה ו־47 יחידות דיור, עם אפשרות לתוספת 12 יח"ד להשכרה במחיר מופחת. התוכנית תואמת את תוכנית ההתחדשות לאזור התעשייה הרצליה פיתוח (אושרה בדצמבר 2023), הכוללת תוספת של כ־1.43 מיליון מ"ר תעסוקה, מסחר ומלונאות, לצד 300 דירות קטנות (ממוצע 50 מ"ר) ו־750 יח"ד לדיור מוגן. מימוש הזכויות כפוף למנגנון שלביות הכולל עמידה בתנאי תשתיות: צמצום שימוש ברכב פרטי, פתרונות ניקוז ומניעת הצפות, מעברי הולכי רגל מעל כביש 2, פיתוח ביוב והקמת שטחים ציבוריים פתוחים. אקרשטיין מחזיקה נכסים בהיקף של כ־1.9 מיליארד שקל (סוף 2025), נדל"ן מניב של כ־25 אלף מ"ר בשווי כ־492 מיליון שקל, והכנסות משכירות של כ־22 מיליון שקל ב־2025.

כתבה 12: מוזיאון צה"ל יוקם בירושלים על השטח המיועד להרחבת הגן הבוטני שבבעלות האוניברסיטה העברית

קטגוריה: תכנון ובנייה → שינויי ייעוד קרקע

במשך עשורים שכן מוזיאון צה"ל במוזיאון "בתי האוסף לתולדות צה"ל" בדרום ת"א ופונה ב־2019. המוצגים מהמוזיאון מאוחסנים כיום בהאנגרים בלטרון בתנאים לא אידיאליים. הצעות שונות להקמתו באתרים שונים נפסלו. עתה דווח על כוונה להקים את מוזיאון צה"ל בירושלים, בשטח המיועד להרחבת הגן הבוטני שבבעלות האוניברסיטה. האוניברסיטה מתנגדת למהלך, אך עיריית ירושלים מציגה את התוכנית כעובדה מוגמרת. התוכנית משתרעת על 44 דונם. השטח הבנוי משתרע על 24,000 מ"ר ללא חנייה. התצוגה ושטחי הגינון מחוץ למבנה משתרעים על 15.5 דונם. עלות הפרויקט נאמדת ב־350 מיליון שקל לפחות. הכסף יגיע משיווק הקרקע בדרום ת"א, שהושבה לרמ"י לאחר פינוי המוזיאון, ועליה יוקם פרויקט נדל"ני. הקרקע המיועדת למוזיאון בירושלים מוגדרת כשצ"פ ונמצאת בעמק נחל רחביה, שהוא חלק משרשרת ירוקה בלב העיר הכוללת את עמק הצבאים מדרום ואת עמק המצלבה וגן סאקר מצפון.

כתבה 13: איך מתמודדים עם זיהום קרקע?

קטגוריה: ענף הביצוע והקבלנות → חומרי בנייה

החברות היזמיות המחזיקות בקרקעות בשדה דב ובשדה התעופה של הרצליה עלולות להינזק מההודעה על זיהום קרקע הכולל הימצאות תרכובות מסוג PFAS. הפתרון המקובל להתמודדות עם זיהום קרקע הוא חפירה ופינוי של הקרקע המזוהמת והעברתה לאתר הפסולת הרעילה בנאות חובב, אך לנוכח העובדה שבשדה דב כבר החלו לבנות ובהרצליה שווקו ממתחמים לבניית 991 דירות, בוחנים במשרד להגנת הסביבה, חלופות מהירות ויעילות יותר. חברת טיבכו, מקבוצת לסיכו הציבורית, הפועלת בתחום טיהור הקרקעות בישראל, נערכת לבצע פיילוט ראשון בשדה דב שבמסגרתו ישתמשו בטכנולוגיה מתקדמת המאפשרת טיהור של הקרקע תוך שבוע. מנהלי החברה, מציינים שהטכנולוגיה מאפשרת בשלב הראשון לקלוט 100% מהקרקע המזוהמת ולרכז את המזהמים לכ־3% מהנפח. רק תרכיז מרוכז של המזהם מועבר להטמנה ותהליך הטיהור נמשך שעות ספורות. תוך שבוע ניתן להחזיר את הקרקע כשהיא נקייה וראויה לשימוש. מדובר בטכנולוגיה שמשמעותה חיסכון אדיר בזמן, בעלויות ובמשאבים, אך עדיין לא ברור אם הפיילוט בשדה דב יוכתר כהצלחה. השאלה היא אם המדינה תמשיך להגיב לגילויים לגבי קרקעות מזוהמות לאחר שיווק הקרקעות או שתנקוט בבדיקות עומק, רגולציה מחייבת וטכנולוגיות טיפול מתקדמות כבר בשלבי התכנון הראשוניים?

כתבה 14: קרן JTLV מתכוונת להעניק לרונן יפו מנכ"ל דוניץ מגורים 9 מיליון שקל

קטגוריה: חברות ועסקאות בענף → חברות יזמות

קרן ההשקעות בנדל"ן JTLV חיסלה את אחזקותיה ביזמית הנדל"ן למגורים דוניץ ברווח של מעל חצי מיליארד שקל. עתה מבקשת הקרן, שהחזיקה עד לאחרונה בשליטה בדוניץ, להעניק לרונן יפו, מנכ"ל דוניץ מגורים, מענק בסך 5 מיליון שקל לצורך רכישת מניות דוניץ. כמו כן, תעניק לו חברה שבבעלות מנהלי קרן ההשקעות (עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן), הלוואה בסך 3.8 מלש"ח לצורך רכישת מניות דוניץ שהקרן מחזיקה עדיין. ההלוואה תועמד עד 30 בנובמבר 2027, בריבית פריים +1%, ותובטח בשעבוד המניות הנרכשות במבנה Non Recourse. המהלך מצריך אישור של בעלי המניות בקרן ההשקעות. המהלך של הקרן מבטא את ההערכה ושביעות הרצון הרבה מפועלו של יפו, במקביל להכרה בתרומתו הרבה לחברה. תחת ניהולו גדל נפח הפעילות של דוניץ. מדובר ב־54 פרויקטים הכוללים כ־25,400 יח"ד בשלבים שונים של תכנון והקמה. עלות שכרו השנתית של יפו בדוניץ עומדת על 5.4 מלש"ח. כמו כן, הוא מחזיק ב־3.5% ממניות דוניץ ששווין כ־83.5 מלש"ח. לפני שהפך למנכ"ל דוניץ, היה רונן יפו מנכ"ל אלעד מגורים שמוזגה לתוך דוניץ לפני 3.5 שנים. דוניץ נסחרת כיום בשווי של 2.39 מיליארד שקל לאחר עלייה של 6% במנייתה בשנה האחרונה. מאז המיזוג עם אלעד מגורים עלתה המנייה ב־52%. מהלך התגמול לרונן יפו, מתבצע לאחר שינוי מבנה הבעלות שהושלם בינואר 2026 – גופים מוסדיים וגדעון תדמור רכשו את יתרת אחזקות JTLV בדוניץ־אלעד בכחצי מיליארד שקל. עוד קודם, באוקטובר 2025, רכשו המוסדיים כ־10% ממניות החברה, בהיקף כולל של מעל 191 מלש"ח.

כתבה 15: גם קרקעות שדה התעופה בהרצליה ייבדקו לאיתור חומרים מזהמים

קטגוריה: מכרזי קרקע ופיתוח → עסקאות קרקע

במשרד להגנת הסביבה מודים שהבדיקות שבוצעו בקרקעות שדה דב לא כללו קבוצת כימיקלים עמידה ומסוכנת. מדובר בתרכובות PFAS עמידים במיוחד המכונים לעיתים "כימיקלים נצחיים". חומרים אלה אינם מתפרקים והם נוטים להצטבר בקרקע, במי התהום ובגוף האדם. הם מסוגלים לנדוד למרחקים גם שנים לאחר השימוש בהם. החומר האמור היה נפוץ בעיקר בקצף כיבוי אש בשדות תעופה ובמתקנים ביטחוניים. בשנים האחרונות נקשרו כימיקלים אלה לסיכונים סביבתיים ובריאותיים כמו פגיעה במערכת החיסון, הפרעות הורמונליות ועלייה בסיכון לחלות בסרטן. כאשר בוצעה חקירת הקרקע בשדה דב ושיקומה בשנים 2023-2020 ע"י המשרד להגנת הסביבה, לא נבדקו החומרים האמורים, שהם כאמור, מסוגי הזיהום המשמעותיים ביותר באתרים ששימשו כשדות תעופה. עתה מדובר על בדיקת שדה התעופה בהרצליה, שלאחרונה שווקו בו קרקעות ב־8 מכרזים לבניית 991 מתוך 1,940 דירות מתוכננות, תמורת 1.35 מיליארד שקל כולל הוצאות פיתוח, המשקפים מחיר של 1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה. כפי שכבר מסרנו, היזמים הזוכים במכרזים הם אפריקה מגורים, קבוצת אביב, רמי שבירו, גיא ודורון לוי, אביסרור משה, רייסדור וצמח המרמן. מתחם שדה התעופה משתרע על 176 דונם והוא אמור להתפנות באוגוסט 2027, אך לא ברור לאן הוא יועתק. רשות המים ביצעה את הבדיקות בשדה דב וכן בשדה התעופה של הרצליה ב־2020, ובחלק מהשטח נמצאו תרכובות PFAS בריכוזים החורגים מהתקן למי שתייה, אך מדובר בחריגות לא גבוהות. עתה נדרש גיבוש רגולציה ותנאים חדשים לבדיקות הקרקע. הגורמים המקצועיים עדיין לומדים את היקף התופעה וממתינים לתוצאות נוספות כדי להבין איך יש לטפל בזיהום ומה המשמעות הכלכלית והתכנונית שלו. יש לציין שהימצאות של תרכובות PFAS נפוצה ברחבי העולם ומעכבת פרויקטי בנייה רבים בעולם. בהולנד ההתמודדות עם PFAS היא אחד הגורמים המשמעותיים למשבר הנדל"ן במדינה.

כתבה 16: בינואר נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 8.68 מיליארד שקל

קטגוריה: כלכלה ומימון בענף → ליווי בנקאי

לעומת הירידה במכירות בשוק הדירות, שומר שוק המשכנתאות על יציבות. בינואר נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 8.68 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 22.3% לעומת דצמבר, אך דצמבר מפגין באופן מסורתי ביצועים גבוהים. הממוצע החודשי ב־2025 עמד על 9 מיליארד שקל, קצת יותר גבוה מנתוני ינואר 2026. אך נתוני ינואר 2026 היו גבוהים מנתוני ינואר ב־3 השנים האחרונות. בינואר הגיעו הלוואות הבלון ל־1.3 מיליארד שקל ושיעורן מסך המשכנתאות הגיע ל־15%, כמו ב־2025. הריבית המשוקללת על המשכנתאות ירדה לאחר הורדת הריבית לרמה של 4.56%. כמו כן, ניכרת עלייה במשקל מסלולי הפריים והמסלולים הצמודים למדד. מדובר בסימן לכך שהציבור מעריך שהריבית תמשיך לרדת, אך הוא עדיין נמנע מהתחייבויות ארוכות טווח בריבית קבועה גבוהה.

כתבה 17: ב-2025 נרשמה צניחה של 25% במכירת דירות חדשות

קטגוריה: שוק הנדל"ן → נתוני שוק

מנתוני הכלכלן הראשי באוצר עולה שב־2025 נמכרו 84,879 דירות חדשות ויד שנייה, המשקפות ירידה של 10% לעומת 2024. ב־2025 נרשמה צניחה של 25% במכירת דירות חדשות בהשוואה ל־2024. מכירת דירות בשוק החופשי ירדה ב־34%. מכירת דירות יד שנייה נותרה ללא שינוי משמעותי. בדצמבר 2025 נרכשו 8,526 דירות המשקפות ירידה של 24% לעומת דצמבר 2024, אך לעומת החודש הקודם – נובמבר, מדובר בעלייה של 16%. המכירות בשוק החופשי בדצמבר האחרון הסתכמו ב־7,534 דירות המשקפות ירידה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב־2024, אך לעומת החודש הקודם מדובר בעלייה של 19%. פלח השוק המוביל את הירידות הוא מכירות הקבלנים בשוק החופשי. בדצמבר האחרון מכרו הקבלנים 3,496 דירות המשקפות ירידה של 41% לעומת דצמבר 2024. בניכוי דירות בסבסוד ממשלתי, מכרו הקבלנים 2,504 דירות, המשקפות ירידה של 44% לעומת דצמבר 2024 ועלייה של 44% לעומת נובמבר. באוצר מציינים שמכירות הקבלנים בדצמבר נוטות להיות גבוהות בשל הרצון להגביר מכירות לפני סגירת הדו"חות הכספיים השנתיים. זה ההסבר לשיעור הגבוה – 63% של דירות שנרכשו על הנייר בדצמבר, לעומת 70% בדצמבר 2024, שבו מיהרו אנשים לרכוש דירות לפני עליית המע"מ. שיעור הטבות המימון בדצמבר גדל והגיע ל־32% מסך העסקאות בשוק החופשי לעומת 24% בנובמבר. עלייה זו נרשמה למרות מגבלות בנק ישראל על הטבות המימון שנכנסו לתוקף באפריל 2025. תזרים המזומנים בפועל של הקבלנים ממכירת דירות חדשות היה גבוה מהתזרים הפוטנציאלי. יתכן שמדובר בקבלת תשלומים מעסקאות שבוצעו בשנתיים-שלוש הקודמות עם דחיית התשלום העיקרי למועד מסירת הדירה. המשקיעים רכשו בדצמבר 1,518 דירות, המשקפות ירידה של 20% לעומת דצמבר 2024. לעומת נובמבר מדובר בגידול של 25%. ב־2025 נרכשו 13,122 דירות להשקעה, המשקפות ירידה של 14% לעומת 2024. מכירות המשקיעים בדצמבר הסתכמו ב־1,159 דירות. מדובר בירידה של 30% לעומת דצמבר 2024. רכישות דירה ראשונה בשוק החופשי הסתכמו בדצמבר ב־3,609 דירות, המשקפות ירידה של 33% לעומת דצמבר 2024 וגידול של 9% לעומת נובמבר. למרות המגמה הארצית השלילית, חמש ערים בלבד רשמו גידול במכירות קבלנים: באר יעקב (+59.8%), הרצליה (+49.7%), נוף הגליל (+36.5%), אלעד (+17.2%) ושדרות (+1.9%). מחוז הדרום הוביל במכירת דירות חדשות עם 7,897 יח"ד, ואחריו מחוז תל אביב עם 6,205 יח"ד. בירושלים נמכרו 2,555 דירות חדשות – הירידה החדה ביותר במחוזות (־38.6%). הערים עם מלאי הדירות הלא מכורות הגבוה ביותר הן ירושלים (10,230 יח"ד) ות"א (9,710 יח"ד), כאשר לוד (2,720) וקריית גת (2,190) מובילות מחוץ לערים הגדולות. עבור יזמים וקבלנים המשמעות היא שוק מאתגר עם מלאי גבוה והאטה בביקושים, אך עם כיסי ביקוש נקודתיים בערים מסוימות – בעיקר במרכז ובערי לוויין בעלות היצע חדש משמעותי.

כתבה 18: תושב הצפון נהרג בתאונת עבודה בסביון

קטגוריה: ענף הביצוע והקבלנות → בטיחות באתרי בנייה

גבר בן 46, תושב הצפון, נהרג בתאונת עבודה ברחוב הגדרות בסביון, החשד הוא שקיר קרס עליו והוא חולץ מתחת לפלטת בטון ע"י שירות הכבאות ללא סימני חיים.

כתבה 19: שוק היד השנייה יציב ב־2025: 52,333 עסקאות, עלייה של 0.6% – הקבלנים מתקשים למכור

קטגוריה: שוק הנדל"ן → מגמות בענף

בשנת 2025 נמכרו 52,333 דירות יד שנייה – גידול מתון של 0.6% לעומת 2024, המעיד על יציבות יחסית בשוק המשני. ההערכה היא כי היציבות נשמרה הודות לגמישות במחירי העסקאות מצד מוכרים פרטיים. לעומת זאת, שוק הדירות החדשות ממשיך להפגין חולשה, כאשר קבלנים מפעילים מבצעי מימון והטבות שונות אך נמנעים מהורדת מחירי מחירון. הפער בין גמישות במחירי יד שנייה לבין קשיחות מחירים בפרויקטים חדשים מחדד את הקושי של יזמים לשחרר מלאי ולהאיץ מכירות בסביבת ביקושים מצומצמת.

כתבה 20: חברת מטרופוליס זכתה במכרז יזמים לבניית כ-300 יח"ד בפרויקט התחדשות עירונית בהרצליה

קטגוריה: התחדשות עירונית → מתחמי התחדשות

חברת מטרופוליס ממשיכה לחזק את אחיזתה בהרצליה, עם זכייה במכרז יזמים לקידום פרויקט התחדשות עירונית במתחם שמואל הנגיד בעיר. במכרז השתתפו 23 מהחברות המובילות בענף, ולאחר תהליך ממושך שנמשך כשנה וחצי, בחרו בעלי הדירות בחברת מטרופוליס כיזם הפרויקט. המתחם, הממוקם בצומת הרחובות שמואל הנגיד-רמח"ל-אבן גבירול, משתרע על שטח של כ־10 דונם וכולל כיום חמישה בניינים ותיקים בני 8-3 קומות ובהם כ־100 יח"ד. במסגרת פרויקט הפינוי-בינוי, התואם את התוכנית האסטרטגית להתחדשות עירונית של עיריית הרצליה, ייהרסו המבנים הקיימים ובמקומם ייבנו בנייני מגורים חדשים, בסטנדרט בנייה גבוה במיוחד. הבנייה החדשה תכלול תמהיל מגורים בהיקף כולל של כ־300 יח"ד, לצד כ־500 מ"ר שטחי מסחר. במרכז המתחם מתוכננת גינה ירוקה ורחבת ידיים, שטחים משותפים לרווחת הדיירים, חניות תת־קרקעיות ותשתיות מודרניות. מדובר במתחם בעל פוטנציאל תכנוני משמעותי, באזור מבוקש בעיר, אשר צפוי לשדרג את הסביבה העירונית ולתרום לשיפור איכות המגורים. בחירתה של מטרופוליס נעשתה לאחר תהליך סדור שכלל הצגת חלופות תכנוניות, סיורים בפרויקטים של החברה, ובחינה מעמיקה של לוחות זמנים, חוסן פיננסי וניסיון מוכח. לדברי גורמים המעורבים בהליך, ניסיונה של החברה בהרצליה, לצד פרויקטים המצויים בשלבי ביצוע ואכלוס בעיר, היוו שיקול מרכזי בהחלטת הדיירים. תכנון הפרויקט מבוצע ע"י משרד פרייס אדריכלים, בהובלת האדריכלים מעוז פרייס, שי שרף וכרמית כהנא. הזכייה במתחם שמואל הנגיד מצטרפת לשורה ארוכה של פרויקטים שמקדמת מטרופוליס בהרצליה בשנים האחרונות. בין היתר, אכלסה החברה את מתחם מנדלבלט – פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בעיר הרצליה, ואישרה לאחרונה תב"ע נוספת לפרויקט פינוי-בינוי במתחם העצמאות-קהילת ציון. בנוסף, מקדמת החברה מספר פרויקטים בצומת הרחובות ויצמן והרב קוק ובשכונת יד התשעה, הכוללים מאות יחידות דיור ונמצאים בשלבי תכנון מתקדמים.

כתבה 21: גולן קפיטל בקשיים: נכס משרדים בארה"ב ירד מ־3.85 ל־2.7 מיליון דולר – הפסדים של עד 80% למשקיעים

קטגוריה: כלכלה ומימון בענף → שוק ההון ונדל"ן

עשרות משקיעים ישראלים בנדל"ן אמריקאי, באמצעות גולן קפיטל של יריב גולן, התבקשו להזרים הון נוסף לפרויקט Windridge Office Building באינדיאנפוליס, אחרת קיים סיכון למימוש כפוי בידי הבנק. היקף ההשקעה בפרויקט עמד על כ־3.85 מיליון דולר (מינימום השקעה: 75 אלף דולר), אך הערכת השווי העדכנית עומדת על כ־2.7 מיליון דולר בלבד – סכום שצפוי לעבור לנושים במקרה של מכירה. לפי הערכות משקיעים, שיעור ההפסד עשוי להגיע לכ־80%. פרויקטים נוספים המצויים בקשיים כוללים את Highland View בג'קסון, טנסי (השקעה מינימלית 150 אלף דולר), וכן Heartland Center בטנסי, שבו הופסקו תשלומים שוטפים לאחר שההוצאות עלו על ההכנסות. היקף הפרויקטים המצויים בקשיים מוערך בכ־20-15 מיליון דולר. בנוסף, 22 משקיעים הגישו תביעה בהיקף כ־10 מיליון שקל בטענה למצגי שווא והעברת כספים שלא כדין. בית המשפט הכלכלי בת"א הוציא צו זמני האוסר על הוצאת כספים מחשבון החברה עד 1 מיליון דולר והטיל עיקול על מחצית הזכויות בביתו של גולן בכרמיאל.

כתבה 22: קריית ים מכוונת לעלייה מצרפת: מהלך שיווקי לעידוד ביקושים לצד פרויקט בן 172 יח"ד בקו ראשון לים

קטגוריה: חברות ועסקאות בענף → פרויקטים חדשים

ראש עיריית קריית ים, דוד אבן צור, מקדם בימים אלה מהלך אקטיבי לפנייה לקהל עולים מצרפת, על רקע עלייה באירועי אנטישמיות באירופה. העירייה מקיימת שיחות עם משפחות יהודיות הבוחנות אפשרות מעבר לישראל – מהלך שעשוי לייצר ביקוש נקודתי וממוקד לשוק הדיור המקומי, במיוחד בפרויקטים חדשים הסמוכים לים ולמוקדי קהילה. במקביל, מקודם בעיר מתחם "שירת הים" של קבוצת נתיב, הכולל 18 בניינים בני שלוש קומות ו־172 יחידות דיור – מדירות 2 חדרים ועד 6 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים – בסמיכות לטיילת ולחופי הרחצה. הבחירה בבנייה נמוכה יחסית מייצרת בידול לעומת מגדלים ומכוונת לקהל המחפש קהילה ואופי שכונתי.

כתבה 23: הוועדה המחוזית בירושלים תבחן מחדש תוכנית מלון במזרח העיר (בלחץ משפחות שכולות)

קטגוריה: תכנון ובנייה → ועדות תכנון

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים הסירה מסדר יומה את הדיון בתוכנית להקמת בית מלון במזרח ירושלים, לאחר שהעירייה הודיעה על בחינה מחודשת של סוגיית בעלות הקרקע והיבטים תכנוניים נוספים. מדובר בתוכנית המצויה בהליכי תכנון למעלה מחמש שנים, אשר הופקדה בוועדה המקומית בספטמבר 2023, ואושרה בעבר גם על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, חרף העובדה שחלק מהקרקעות נרכשו מקרקעי המדינה. ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ ציבורי כבד שהפעילו כ־200 משפחות שכולות, שהגישו בשנת 2023 תביעה אזרחית בארה״ב נגד היזם הפלסטיני בשאר אל־מסרי, אזרח אמריקאי, בטענה למימון חמאס ושימוש בנכסים שבבעלותו ברצועת עזה. בין מובילי המאבק: רובי חן, השר לשעבר יזהר שי ויזם ההייטק איל ולדמן. מבחינה תכנונית וכלכלית, המשמעות המיידית היא עצירת קידום התוכנית ובחינה מחודשת של עסקת רכישת הקרקע ושל זהות הגורמים המעורבים, מה שעשוי להשפיע על לוחות זמנים, ודאות תכנונית וסיכויי מימוש של מיזמים עתידיים במתחמים רגישים בירושלים, שבהם מעורבות קרקעות מדינה, אישורי בעלות וממשקי רגולציה מורכבים.

כתבה 24: עד 2035 יאזלו שטחי הקבורה במרכז

קטגוריה: תכנון ובנייה → תוכניות מתאר

מחקר של מרכז טאוב קובע כי עד שנת 2035 ייגמרו שטחי הקבורה במחוז תל אביב והמרכז. בין 2024 ל־2049 צפויות כ־2.8 מיליון פטירות בישראל, ובין 2050 ל־2100 כ־9.1 מיליון – נתון הגבוה ב־33% מהערכת מבקר המדינה. 562 אלף קברים חדשים בבתי העלמין ירקון וברקת (ליד שוהם) צפויים להספיק למחוזות תל אביב והמרכז רק עד 2035, בעוד שמאות אלפים עלולים להישאר ללא פתרון קבורה במרחב הביקוש. המחקר מצביע על כשל יישום החלטות ממשלה מ־1997 ומ־2020-2009 לעידוד קבורה בצפיפות גבוהה. כיום קבורת שדה מנצלת כ־300 קברים לדונם, קבורה רוויה עד כ־1,500 לדונם, ואילו שיטת "ליקוט עצמות" עשויה להגיע לכ־3,000 קברים לדונם, בעלות מוערכת של 20,300-5,300 שקל לקבורה. לצד צפיפות, מוצעות חלופות תכנוניות מרחביות: הקמת בתי עלמין גדולים בפריפריה (הרי הנגב, מכתש רמון, בקעת הירדן), ואפילו איים מלאכותיים לקבורה.

כתבה 25: רשות המיסים תחזיר לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו עבור הקרקע

קטגוריה: רגולציה ומדיניות ממשלתית → חקיקה בענף

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה שרשות המיסים תשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו. מדובר בעשרות חברות בנייה שזכאיות להחזר בהיקף של מאות מיליוני שקלים. מדובר בקביעה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בביהמ"ש המחוזי חיפה, שקיבלה את עמדת חברת הבנייה אשדר, חברת בת של אשטרום, שטענה באמצעות עו"ד ליאור נוימן, מנהל מחלקת מיסים במשרד הורביץ ושות', יחד עם עו"ד גיא ורטהיים ומשרד עו"ד טל פלדבאום, שיזמים שזכו במכרזי מחיר למשתכן לא רכשו זכות במקרקעין אלא סיפקו שירותי בנייה למדינה ולכן אינם חייבים במס רכישה בגין רכישת הקרקע. נטען שהזכות להקים פרויקט מחיר למשתכן על הקרקע שבגינה שולם מס רכישה, אינה עולה לכדי "זכות במקרקעין" כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין. המהות המשפטית האמיתית של ההתקשרות בין המדינה לבין חברת אשדר היא התקשרות עם פרויקטור מבצע המשמש כידה הארוכה של המדינה, מזמינת הבנייה. אשדר זכתה במכרזים של מחיר למשתכן בטירת הכרמל, בחיפה ובקריית אונו ב־2016. לאחר הזכייה במכרזים, היא דיווחה על רכישת הזכויות ושילמה מס רכישה. 3 שנים לאחר מכן היא ביקשה לקבוע שאין חובה לתשלום מס רכישה ולהחזיר לה את הסכומים ששילמה. מנהלי מיסוי מקרקעין במרכז ובחיפה דחו את בקשתה ולכן הגישה ערר. בעקבות קביעת ביהמ"ש, מעריכים באשטרום שהחברה צפויה לקבל השבה של 30 מיליון שקל ששילמה עבור מס רכישה. פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה ישליך על עשרות חברות קבלניות שזכאיות להחזר של מאות מיליוני שקלים.

כתבה 26: רחובות מקדמת שלילת רישיון לקבלנים שייתפסו מעסיקים שב"חים

קטגוריה: רגולציה ומדיניות ממשלתית → רישוי ותכנון

עיריית רחובות, בראשות מתן דיל, החריפה את האכיפה נגד העסקת שוהים בלתי חוקיים באתרי בנייה בעיר, לאחר מספר אירועי תפיסה בתקופה האחרונה. בדיון חירום בהשתתפות השיטור העירוני, גורמי הפיקוח והמשטרה, הוצגו צעדים הכוללים פנייה לרשם הקבלנים בדרישה לביטול רישיון לקבלנים שייתפסו מעסיקים שב"חים, הגברת סיורים יזומים באתרים מועדים והובלת מבצעי אכיפה משולבים עם תחנת משטרת רחובות. מבחינת יזמים וקבלנים מדובר בסיכון רגולטורי ישיר: מעבר לחשיפה פלילית וקנסות, העירייה מבקשת להפעיל מנגנון של שלילת רישיון קבלני – מהלך שעלול להשפיע מהותית על המשך פעילות החברה ועל יכולתה לגשת למכרזים ולהמשיך בפרויקטים פעילים בעיר.

כתבה 27: הצעת מס רכוש של 1.5% על קרקעות עשויה להכניס עד 12 מיליארד שקל בשנה ולעורר השלכות רוחב בענף הבנייה

קטגוריה: רגולציה ומדיניות ממשלתית → חקיקה בענף

ועדת הכספים החלה לדון בפרק מס הרכוש במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026 הכולל הטלת מס בשיעור 1.5% משווי קרקע, לרבות קרקע חקלאית, כאשר המס יחול גם על קרקע בנויה שבה שיעור הבנייה נמוך מ־30% מהזכויות המותרות וקרקע עם בנייה של פחות מ־10% תחושב כשווי קרקע פנויה. לפי הערכות האוצר שווי הקרקעות החייבות נאמד בכ־800 מיליארד שקל, מתוכם כ־300 מיליארד בידי משקי בית וכ־500 מיליארד בידי חברות וההכנסות הצפויות נאמדות בין 8 ל־12 מיליארד שקל בשנה מלאה, כאשר בשנת 2026 הצפי הוא לכ־400 מיליון שקל בלבד. בענף מזהירים כי מס כזה על קרקע מוחזקת לאורך שנים עשוי לפגוע בכדאיות יזמית, להכביד על ליווי בנקאי בפרויקטים ארוכי טווח ולהתגלגל לעליית מחירי דירות, תשתיות וייצור מזון, במיוחד במקרים שבהם עיכובי הבנייה נובעים מחסמים תכנוניים שאינם בשליטת היזמים.

כתבה 28: נפילה מגובה 4.5 מ' באתר בהרצליה: הקבלן הראשי חויב בכ־600 אלף שקל – אחריות מלאה לבטיחות גם כשמדובר בעובד זר

קטגוריה: ענף הביצוע והקבלנות → בטיחות באתרי בנייה

בית משפט השלום קבע כי קבלן ראשי באתר בנייה בהרצליה יישא באחריות מרכזית לתאונת עבודה, שבה עובד זר בן 41 נפל מגובה של כ־4.5 מטרים אל פיר ללא מעקה בטיחות, ונפגע בנכות צמיתה של 30%. הפיצוי הכולל הוערך בכמיליון שקל, כאשר הביטוח הלאומי נשא ב־675 אלף שקל והיתרה – כ־325 אלף שקל בתוספת ריבית, הצמדה ושכר טרחה נגבתה מהחברות המעורבות, כאשר סיוון ביצוע חויבה בכ־600 אלף שקל. בית המשפט הדגיש כי גם אם עובד היה מעורב בפירוק אמצעי מיגון, האחריות חלה על המעסיקים ועל הקבלן הראשי לוודא שלא מתבצעת עבודה בסמוך לפיר לא מגודר. עבור קבלנים ויזמים, פסק הדין מחדד את החשיפה המשפטית והפיננסית הנובעת מליקויי בטיחות, ומדגיש את החובה לאכוף נהלי גידור, פיקוח שוטף ותיעוד מלא באתר – במיוחד בפרויקטים הכוללים שרשרת קבלני משנה וחברות כוח אדם.