האם קבלן שהתקשר עם חברה מנהלת יכול לתבוע גם את המזמין שמעליה? דדוש

בתיק ת"א 40244-05-21 ע.ל. גיבור בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל וחב' א.ס.ת. תכנון והקמת פרויקטים בע"מ, קבע בית המשפט המחוזי מרכז – לוד, כי יש לחייב את רשות מקרקעי ישראל ואת חב' א.ס.ת. תכנון והקמת פרויקטים בע"מ באופן חלקי עבור שינויים ועבודות חריגות שנדרשה חב' ע.ל. גיבור בע"מ לבצע ואשר לא בא זכרן בכתב הכמויות ובתכניות.

בית המשפט המחוזי במרכז-לוד פסק לאחרונה בתיק מורכב שהתנהל בין חב' ע.ל. גיבור בע"מ (חב' גיבור) לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וחברת א.ס.ת. תכנון והקמת פרויקטים בע"מ (חב' א.ס.ת.), תוך שהוא מדגיש שוב את החשיבות הקריטית של תיעוד נאות, פיקוח צמוד ותקשורת ברורה בפרויקטים ציבוריים.

עובדות המקרה: חב' גיבור זכתה במכרז לביצוע עבודות עפר, תשתיות וסלילה בסכנין, והתקשרה עם חברת א.ס.ת. – החברה המנהלת מטעם רמ"י. הפרויקט, שהיה אמור להימשך 9 חודשים, נקלע לסדרה של עיכובים והפסקות, כולל איסור עבודה בסמוך לבית ספר ומחלוקת על סוג קיר שהיה אמור להיבנות בגבול חברת רפא"ל.

חב' גיבור תבעה כ־14 מיליון ₪, וטענה בתמצית כי ביצעה את העבודות בהתאם למכרז וכן עבודות נוספות וחריגות בהתאם לדרישת רמ"י וחב' א.ס.ת, אך תמורתן המלאה לא שולמה לה ובכללן יתרת התמורה המאושרת, תמורה בגין פינוי פסולת, אגרות בגין הטמנת פסולת ותשלומים בגין בטלות ציוד וכוח אדם, אשר נגרמו בעטיין של רמ"י וחב' א.ס.ת.

רמ"י מצידה טענה כי התביעה מנופחת, חסרת בסיס, וכי יומני העבודה מעוררים חשד כמזויפים. עוד טענה, כי בינה לבין חב' גיבור אין כל יריבות שכן זו התקשרה עם חב' א.ס.ת. והואיל ובין רמ"י והתובעת אין כל הסכם, הרי שדין התביעה סילוק על הסף.

לאחר שבית המשפט קרא את כתבי הטענות, שמע את עדויות הצדדים ושקל את טענותיהם, בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, ולהלן עיקרי קביעותיו: בית המשפט שכאמור קיבל את התביעה באופן חלקי פסק תשלום של כ־4.7 מיליון ₪ בצירוף מע"מ. בית המשפט דחה את טענות רמ"י בדבר העדר יריבות, וקבע כי למרות שההתקשרות הפורמלית הייתה בין חב' גיבור לחב' א.ס.ת., בפועל התקיים קשר ישיר בין רמ"י לחב' גיבור באמצעות חברת הבקרה.

בכל הנוגע לבטלת כלים, בית המשפט מצא כי הגם שחלק מהאחריות להפסקות רובצת לפתחה של חב' גיבור, היא זכאית לפיצוי מאחר שנאסר עליה להוציא את כליה מהאתר. בית המשפט הסתמך על עדותו המקצועית והמהימנה של נציג מטעם חברת הפיקוח, שבדק את יומני העבודה בזמן אמת.

פסק הדין הדגיש את החשיבות של פיקוח מקצועי ורציף, תיעוד מדויק בזמן אמת, ותקשורת שקופה בין כל הגורמים. פסק הדין גם מלמד כי כאשר מדובר בכספי ציבור, על הגורמים המקצועיים לפעול בצורה יסודית ולא שרירותית. החלטות בדבר אישור או דחיית תשלומים חייבות להתבסס על נתונים עובדתיים ולא על הערכות כלליות.