האם יש לבנות ערים לחרדים בלבד או לשלב שכונות חרדיות עם אוכלוסייה לא חרדית?

בכירים בממשלה ובגופי התכנון חלוקים בדעתם לגבי השאלה אם יש צורך לבנות ערים חרדיות נפרדות, או שיש לשלב שכונות חרדיות בערים חילוניות. יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד השיכון, סבור שהמחסור הגדול בדירות המותאמות לציבור החרדי מחייבת הקמת ערים נפרדות למגזר זה, למרות העלויות התקציביות והתשתיתיות הכרוכות בכך.

עמדת אחרים בעולם התכנון סבורים שהקמת ערים נפרדות לחרדים במקום שילובם בערים קיימות ומעורבות היא שגויה מפני שזה מונע שילוב בתעסוקה וגוזר עוני וניתוק וזה רע למדינה מפני שזה עולה לה הון עתק במענקי איזון והשקעות בתשתיות נפרדות וערים אלו נתמכות תקציבית.

באוצר טוענים שיש גידול חרדי בערים מעורבות. מתוך 5 ערים שבהן רכשו חרדים הכי הרבה דירות בשנים 2022-2019 היו 4 ערים מעורבות: בית שמש, אשדוד, ירושלים וחיפה. באוצר הצביעו גם על ערים בדרום שבהן שיעור החרדים גדל, למרות שאינן מוגדרות כערים חרדיות. מדובר בנתיבות, אופקים ואשדוד. הנושא עלה לגבי השאלה אם יש צורך בהקמת פלוגות כעיר חרדית חדשה המתוכננת להיבנות במרחב שממערב לכביש 40 סמוך לקריית גת.

במשרד הפנים סבורים שגם אם יש הצדקה לבנות אלפי דירות לחרדים, אין הצדקה להפוך לעיר עצמאית מה שיכול להיות שכונה בקריית גת. מאידך, לא רוצים בקריית גת להגדיל את שיעור החרדים בעיר ולא ניתן לכפות זאת עליה, שכן בקריית גת מערב שווקו 7,500 דירות לציבור החרדי.

אם יוחלט להקים את פלוגות כעיר עצמאית, תצורף אליה קריית גת מערב. לפיכך, הוחלט להקפיא בינתיים את הקמתה של פלוגות כעיר חרדית עצמאית למשך 100 ימים ולבחון האם יש צורך בדיור ייעודי לאוכלוסייה החרדית. בנוסף לפלוגות מקודמות בדרום 2 ערים חרדיות: כסיף ותילה. קידום אחת הערים תבוא על חשבון האחרות.