בשני החודשים הראשונים של 2026 אושרו לכריתה 42,949 עצים לעומת 47,488 בכל שנת 2015

מספר כריתות העצים עולה מדי שנה. מחציתם נכרתו כתוצאה מעבודות בינוי ופיתוח בשל הגידול באוכלוסייה. בעידן של משבר האקלים יש לעצים תפקיד משמעותי בהצללה ובהפחתת חום וזיהום אוויר. ב־2022 אישרה הממשלה יעד של נטיעת 450,000 עצים ברחובות ערי ישראל עד 2024, אלא שדו"ח מבקר המדינה מעלה שאין שום מעקב אחר מימוש התוכנית. לא יודעים כמה עצים ניטעו במרחב העירוני ואיזה סכומים הושקעו בנטיעה ובטיפול בעצים.

ברחבי ירושלים נכרתו עצים רבים בשנה האחרונה כתוצאה מהעבודות להקמת הרכבת הקלה, אך ירושלים אינה יחידה שבה כורתים עצים. זה קורה בכל הארץ ולא רק בשטחים עירונים. ב־2020 נכרתו 94,102 עצים וב־2022- 102,374. שי הרשקו, גיאוגרף המתמחה במיפוי עצים, אוסף את כל רישיונות הכריתה שניתנו בישראל והנתונים שהוא מציג מראים שב־2023 נכרתו 229,888 עצים, ב־2024- 144,230 וב־2025 אושרו לכריתה 138,061 עצים. הירידה בהיקפי הכריתה היא תוצאה של צמצום עבודות התשתית והבנייה עקב המלחמה.

לפני שפקיד היערות במשרד החקלאות נותן היתר לכרות עץ, הוא חייב לשקול את גיל העץ, האם מדובר במין מוגן והאם ניתן להעתיקו ממקומו. הוא צריך לבדוק אם ניתן לנטוע עץ חדש במקום העץ שייכרת, אלא שעץ צעיר אינו שווה ערך לעץ בוגר, ויחלוף עשור עד שיספק צל ויקלוט פחמן דו-חמצני בהיקף דומה.

החוק קובע שאם לא ניתן לנטוע עץ חדש, נדרש היזם לשלם היטל כריתה שנקבע לפי ערכו של העץ. ההיטל משמש לנטיעת עצים חדשים במקומות אחרים. למעשה, היטל הכריתה אינו מבוצע בפועל מפני שמאז 2012 לא נקבעו תקנות שאמורות להסדיר את אופן הגבייה. לפיכך, מאבדת המדינה בכל שנה כ־142 מיליון שקל. מדובר בסכום שהיה מאפשר לנטוע יותר מ־40,000 עצים חדשים. בתנאים של היום, כאשר יש יותר תשתיות באדמה ויש יותר זיהום אוויר, לוקח לכל עץ יותר שנים כדי להצליח. אמנם יש צורך בפיתוח, אך כריתת עצים צריכה להיות המוצא האחרון, כי אין תחליף לעץ בוגר, אומר ישראל גלון, שהיה פקיד היערות הארצי עד 2016, וכיום הוא פועל להצלת עצים בירושלים.