בעשורים האחרונים המצוק לאורך חוף הים מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי

עקב קריסת חלק מהמצוק בחוף סידנא עלי בהרצליה, אמר ראש העיר, יריב פישר, שמדובר באי תקצוב של תוכניות ההגנה הארצית על מצוקי החוף. בלי מהלכים מיידיים של המדינה, ואם לא יימצא פתרון, תישקל סגירת מקטעי חוף, שכן העירייה לא תסכן חיי אדם. פישר קורא לשרה להגנת הסביבה ולמשרד הפנים להגיע לפתרונות ולהסכמות. האחריות היא לאומית וגם הפתרון חייב להיות לאומי. כבר ב־2020 פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על מצב מצוקי החוף, שבו נכתב שלמרות שבעשורים האחרונים המצוק לאורך חופי הים מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי, בגלל כוחות הטבע ופעילות אנושית, לא נקטו משרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק, בפעולות מספיקות כדי להגן עליו, למנוע את ההתמוטטות ולהגן על שלום הציבור. אי טיפול במצוקים עלול לסכן חיי אדם, לגרום להרס מבנים ותשתיות, לגרום לאובדן שטחים, לפגוע בגנים לאומיים ובאתרים ארכיאולוגים וכן לפגוע בפוטנציאל הפיתוח של הרשויות הממוקמות לאורך החוף. הבעיה חריפה במיוחד באזורים של ריכוזי אוכלוסייה סמוך למצוק. גם פרופ' דב צביאלי, ראש התוכנית לניהול משאבי ים במרכז האקדמי רופין, מציין שמדובר בתהליך טבעי שמתמשך, בשל היעדר טיפול מספק מצד הרשויות. זו בעיה רצינית מאד שההתמודדות עימה מורכבת. היא רב-תחומית ודורשת התגייסות אמיתית כי התופעות של קריסה והתמוטטות ימשכו ועלולות לעלות בחיי אדם. כבר במהלך בניית המרינה של הרצליה, חזה פרופ' צביאלי את האופן שהבנייה, כחצי קילומטר לתוך הים, תפגע בהגעת החול לחופים שמצפון לה. תוך כדי הקמת המרינה כבר ניתן היה לחזות את התוצאות. הראל בן שחר, מנהל מחוז מרכז ברט"ג, מדגיש שהמדינה גוררת רגליים בכל הנוגע להגנה הימית על קו החוף. המדינה חייבת לתקצב זאת בכמה מאות מיליוני שקלים כדי שההגנה הימית הנדרשת תתבצע.