בעלי קרקעות חקלאיות לאורך תוואי הרחבת כביש 4 בין מחלף הדרים לחדרה נאבקו לקבל פיצוי גבוה פי 6 מזה שהמדינה קבעה

תוואי תת"ל 43 המשתרע לאורך כביש 4 בין מחלף הדרים למחלף נחלה חדרה היה כרוך בהפקעת מאות דונם של קרקע חקלאית. סתיו ליבנה מדווח ב"גלובס נדל"ן", שלאורך השנים מנהלים בעלי קרקעות חקלאיות לאורך התוואי מאבק מול נתיבי ישראל ומוסדות התכנון סביב השאלה כמה באמת שווה קרקע חקלאית במרכז הארץ והאם המדינה יכולה להמשיך לפצות את בעלי הקרקע לפי ערכים שנקבעו לפני עשורים.

תת"ל 43 היא תוכנית תשתית לאומית להרחבת כביש 4 ובמסגרתה שונו יעדי הקרקעות החקלאיות לדרך. המדינה רצתה לפצות את בעלי הקרקעת החקלאיות ב־70,000 שקל לדונם, כאשר בעלי קרקעות מסוימים דרשו 400,000 שקל לדונם. המדינה טוענת שמדובר בקרקעות ללא אופק תכנוני. עו"ד צבי שוב שייצג את התובעים, מציין שהמדינה תופסת בכפייה נכסים ששוויים הריאלי עצום ומשלמת תמורתם סכומים אפסיים שאינם מאפשרים לבעלים שום יכולת שיקום או רכישת נכס חלופי.

עפ"י התקדים שקבע ביהמ"ש העליון נפסק שבעת הערכת קרקע חקלאית לצורך פיצויי הפקעה, אין להביא בחשבון פוטנציאל תכנוני עתידי. לקרקע החקלאית קיים שווי כלכלי ממשי הנובע מהזכויות הקיימות בה. לפיכך, אישרה לאחרונה ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז מרכז פיצויים גבוהים משמעותית מאלה שנתיבי ישראל והמדינה ניסו לקדם. נקבע שווי של 200,000 שקל לדונם קרקע חקלאית בבעלות פרטית. לקרקע חקלאית פרטית יש שימושים נוספים המותרים בקרקע כמו מתקנים פוטו-וולטאיים ושימושים חקלאיים מניבי הכנסה לכן נקבע שווי גבוה משמעותית מזה שקבעו הרשויות המפקיעות.