באילו תנאים תחויב חברה בע"מ בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע

בתיק ת"א 19961-12-25 צפריר אליעזר הר וחב' הראל עזר בע"מ נ' פרידמן ואח', בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעים (יצחק ורועי פרידמן) לחיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, אך זאת רק ביחס לתובעת (חב' הראל עזר בע"מ)- חברה בע"מ.

לפני ביהמ"ש הונחה בקשת הנתבעים לחיוב התובעים בהפקדת ערובה. התובע, מר צפריר אליעזר הר, עוסק בתיווך ויזמות נדל"ן, בין היתר באמצעות התובעת, חברת הראל עזר בע"מ (ביחד- התובעים), כך לטענתו. התובעים הגישו תביעה כנגד 6 נתבעים, כאשר על פי הטענה הנתבעים, במעשיהם ובמחדליהם, הכשילו פעם אחר פעם את מאמציו של מר הר (באמצעות התובעת) ליזום ולהקים פרויקט נדל"ן במקרקעין מושא התביעה, פעלו בחוסר תום לב, וגרמו לתובעים נזק כספי ניכר. התובעים הגישו תביעה כספית על סך 10 מיליון ₪, בטענות להפרת חובות חקוקה, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, רשלנות, גזל, תרמית, פגיעה בסודיות עורך דין-לקוח, עשיית עושר ולא במשפט, וגרם הפרת חוזים.

הנתבעים 1-2, הם עורכי דין, אשר יצגו במועדים הרלוונטיים חלק מבעלי הזכויות במקרקעין. עם הגשת כתב ההגנה, הוגשה במקביל הבקשה כאן, לחיוב התובעים בהפקדת ערובה. במסגרת הבקשה נטען כי התביעה היא תביעת סרק בגין נזקים היפותטיים, בגין עסקאות פוטנציאליות שאולי היו יכולות לצמוח, והם אינם חבים בנזקי התובעים, המוכחשים גם הם על ידי הנתבעים. המבקשים ביקשו לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאותיהם, וזאת מכוח סעיף 353א' לחוק החברות תשע"ט-1999, וזאת בהיותה של התובעת, חברה בע"מ. המבקשים טענו כי הנטל להוכיח מדוע אין לחייבה בערובה וכי מצבה הכלכלי איתן, מוטל על התובעת. כן טענו, למעלה מן הצורך כי סיכויי התביעה קלושים וכי בנסיבות העניין ודאי יש מקום לחייב בהפקדת ערובה. משכך בקשו הנתבעים לחייב בהפקדת ערובה בסכום של 500,000 ₪, המהווים 5% מסכום התביעה.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה בחלקה ופסק:

לבית המשפט שיקול דעת לחייב תובע (בעניינו את התובעת) בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע. על פי הפסיקה שהתפתחה במרוצת השנים, אין להתנות את זכותו של תובע לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע, אלא בנסיבות חריגות. בענייננו, משלא נטענה כל טענה ביחס לתובע, מלבד סיכויי התביעה, יש לדחות את הבקשה ביחס לתובע.

במקרה של תובעת שהיא חברה בעירבון מוגבל, ברירת המחדל היא שמוטלת עליה החובה להפקיד ערובה כנגד הוצאות משפט; ואילו מתן פטור מערובה הוא בגדר החריג. בשלב הראשון תיבדק מסוגלותה הכלכלית של החברה, בשלב השני, ואם לא הוכח שהחברה תוכל לשלם את הערובה אם תפסיד בדין- תיבחן השאלה אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה. בשלב השלישי ייבחן גובה הערובה. בענייננו המשיבה לא הציגה מסמכים המאששים את טענתה לאיתנות כלכלית. התובעים לא הרימו את הנטל הנדרש על מנת להוכיח כי סיכויי תביעתם הם כה גבוהים, עד אשר יש מקום לפטור את התובעת מהפקדת ערובה, וברור כי נסיבות העניין אינן מהוות נסיבות מיוחדות המצדיקות את החלת החריג ומתן הפטור מהפקדת ערובה. משכך יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך של 150,000 ₪ לצורך הבטחת הוצאות הנתבעים.